השבוע במהדורה המרכזית:
סדרת כתבות של חן ליברמן
דיקטטורת פייסבוק: כך שולטת בנו הרשת החברתית הגדולה בעולם
החל מיום שני ה 23 באוקטובר 2017 נשדר במהדורה המרכזית סדרת כתבות חדשה, של עורכת התרבות חן ליברמן, על אודות השליטה המוחלטת של הרשת החברתית הגדולה בעולם, פייסבוק, על התכנים שאנו מעבירים דרכה ועל המידע שהיא אוספת אודותנו.
כיצד הפכה הרשת החברתית שמטרתה, לכאורה, היתה חיבור בין אנשים, לגוף רב עוצמה, שאינו מחוייב כמעט לדבר, וערכיו וכוונותיו אינם שקופים לאיש.
נכון לחודש יוני האחרון – שני מיליארד משתמשים נכנסו לפייסבוק לפחות פעם בחודש – המדובר בעלייה של 17 אחוזים מדי שנה. 1.23 מיליארד משתמשים נכנסים לפייסבוק לפחות פעם ביום – המדובר בעלייה של 23 אחוזים מדי שנה. הפגיעה הלעיתים אנושה בפרטיות של המשתמשים, היכולת הטכנולוגית של הרשת החברתית לנטר כל פעילות שלנו, ובעיקר העובדה שהיא רשאית לקבל החלטות חד צדדיות על מידע שהעבירו דרכה הגולשים – מעלה שורה של שאלות אתיות, חוקיות ואפילו מוסריות שבאו לאחרונה שוב לידי ביטוי בדיון המשפטי בין ערוץ עשר לעיתונאי גיא לרר סביב דף תוכנית הטלוויזיה "הצינור" ברשת פייסבוק.
במסגרת הסדרה נשאל האם אפשר והאם יש צורך להגביל את כוחה של פייסבוק? עד כמה תדמיתה ה"שקופה", ה"מתקדמת" וה"חברתית" של הרשת אכן מדוייקת?
בפרק הראשון יוצאת חן ליברמן בעקבות פוסט "הסליחה" שהעלה מארק צוקרברג ערב יום הכיפורים, ובו ביקש סליחה ממי שעבודתו פגעה בו. למה התכוון בדיוק צוקרברג? ומה בכוונתו לעשות כדי להביא לשיפור בעניין?
במרכז הפרק השני – סיפורו של אבי לן, מנהל דף "סטטוסים מצייצים" שבו גלשו מדי שבוע שלושה מיליון משתמשים. ביום אחד, בעקבות פרסומים על "התנהלות הנוגדת את חוקי הרשת" החליטה פייסבוק לסגור ולמחוק את הדף הפופולארי ולהגביל את השימוש האישי ברשת של יוצריו. האם התביעה שמנהל אבי לן בבית המשפט יש בה כדי להביא לשינוי משמעותי במדיניות של פייסבוק? האם, כפי שפייסבוק מנסה להבהיר – כולנו עובדים בשבילה ולמעשה אין לגולשים שום זכות על החומר שהעלו בעצמם קידמו ופיתחו אותו?
בפרק השלישי נעסוק ברגולציה: מה בכוחה של המדינה ובכוחם של אחרים להתמודד עם המונופול של פייסבוק ועד כמה, אם בכלל, על המדינה להגביל אותו?