אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
כול ניסיון לכתוב ביקורת רצינית , עם נימוקים הגיוניים, על "בלתי נשכחים 2 ", הוא פשוט ניסיון מיותר.
הסרט כול כך גרוע, עד שאתם צריכים להחליט , האם בא לכם להשקיע כסף בסרט אקשן מגוחך, שעלילתו וכוכביו נלקחו משנות השמונים?
האם בא לכם להאזין לדיאלוגים פומפוזיים מגוחכים, ולזהות מקילומטר טוויסטים לכאורה והתפתחויות עלילתיות?
האם תצליחו לא להתעצבן על מה שאתם רואים מולכם, אלא להתייחס לכך בקלות ראש כמרענן קייצי?
האם אתם יכולים לסבול יצירה, שאפילו הביטוי GUILTY PLEASURE עושה עימה חסד?
האם גדלתם כילדים באייטיז ופינטזתם על איחוד עתידי , בסרט אחד, של סטאלון, ויליס, שוורצנגר, ואן דאם וצ'אק נוריס?
אם התשובות לכול השאלות הן "כן", לכולן, אז לכו לראות את "בלתי נשכחים 2 ".
אם לא – שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.
