חנה סנש

רבות נכתב על סיפור חייה של חנה סנש, אבל לראשונה יוצאת ביוגרפיה שלמה המקיפה את סיפור חייה ההירואי, הפמניסטי, הכישרוני והכל כך יהודי וישראלי: הצלחתה הספרותית כילדה בהונגריה, העלייה לישראל, מרד הבנות בנהלל, הקמת קיבוץ שדות ים, החשש לחיי אימה שנשארה בהונגריה, קורס הצניחה והאימונים בקהיר, המפגש המרגש עם אחיה אחרי שנים שלא נפגשו, הצניחה ביגוסלביה, המעבר להונגריה, הסיפור מאחורי הפתק עם השיר "אשרי הגפרור" שכמעט ונזרק ביער, העינויים הקשים, עסקת קסטנר-אייכמן, האיום להרוג את אימה אם לא תגלה את צופן מכשיר הקשר, האיתות במורס בכלא, היממה שלפני ההוצאה להורג, השירים והאתוס וכיצד הדר גולדין קשור לסנש.

חנה סנש

אילן כפיר

ב-7 בנובמבר, 1944, בבוקר מושלג בבודפשט, בירת הונגריה, עמדה חנה סנש מול כיתת יורים ונשאה עיניה לשמים.

היא שרדה את עינויי התופת בחדרי החקירות של הגסטאפו הנאצי, החוקרים רוצצו את פניה ושברו את גופה – אבל היא לא הסגירה את סוד צופן השידור גם מול איום על חיי אמה וחייה שלה.

"סלחי לי אמא…" כתבה במכתבה האחרון.

זהו סיפורה של אגדה ארץ-ישראלית, על צנחנית הפלמ"ח בשירות הצבא הבריטי שנפלה בידי הנאצים בארץ הולדתה, הונגריה.

מחבר הספר, אילן כפיר, עיתונאי בכיר לשעבר, ביוגרף, מחבר רבי מכר על נתניהו, ברק, ושמעון פרס, וחוקר מלחמת יום הכיפורים בסדרה של ספרים תיעודיים.