אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
חודש מאי בבית אבי חי מהבית
בין אירועי יום ירושלים וחג שבועות:
· "שיר לערב חג" סדרת הרשת בה שף הדי עפאים מארח בביתו מוזיקאים לשיחות אינטימיות, מוזיקה ובישולים. ביום ירושלים יארח את שאנן סטריט ולשבועות את אסף אמדורסקי
· ארץ חפר- אפרת שפירא- רונזברג במסע עם בכירי הארכיאולוגים בישראל על ירושלים בתקופת המקדש הראשון ומעמדו של בית המקדש בימי החשמונאים והורדוס
· סיפורים במונו מהבית עם יואב קוטנר על הדג נחש
· מסע בשיריו של מאיר אריאל בעקבות מבטו האוהב על ירושלים ועל משמעויותיה
· מגילת רות: עיונים ספרותיים בתוך סיפור מסע
תמונות כאן:
https://drive.google.com/
יום ירושלים
"שיר לערב חג"
סדרת הרשת בה השף והחקלאי הדי עפאים מארח בביתו מוזיקאים לשיחות אינטימיות, ביצועים בלעדיים ובישולים שלא מומלצים לצפייה על בטן ריקה. והפעם- שאנן סטריט
"ברור שמעתי על הזהב והנחושת והאור וזה / אבל לא הם אלה שחיברו אותי חזק לחור הזה" (שאנן סטריט, "חלקה טובה")
שאנן סטריט, המנהיג המיתולוגי של "הדג נחש", לא עף על יום ירושלים. אמנם פה החומוס טוב, זה בדוק, אבל בעיניו כל הקונספט של "יום איחוד ירושלים" קצת מפוקפק כל עוד העיר אינה בית משותף לכלל תושביה. למרות הקושי, הוא מעולם לא הצליח לגור במקום אחר, ומאמין שירושלים היא מעין "מעבדה" המחזיקה את המפתח לפתרון בלב הסכסוך.
סטריט ועפאים דיברו על הסודות הקולינריים של העיר העתיקה, ועל מוזיקה, אכפתיות ואקטיביזם. בין לבין קיבלנו מתכון לבייגלה ירושלמי ממולא ופריך בקטע אחר, וביצוע אינטימי מרהיב לשיר "חלקה טובה" מאלבום הסולו האחרון של סטריט.
עוד שיר על ירושלים?!
סדנת כתיבה בזום עם צביה מרגליות
מה משותף לאהוד בנאי וזלדה, יהודה עמיחי ובוב מארלי, לורן היל ודוד המלך?
כל אמני הענק האלו, ועוד המונים, ניסו לפענח במילותיהם את סוד הקסם של ירושלים.
האם הצליחו? בואו להתווכח, וגם לנסות בעצמכם!
סדנת זום עם צביה מרגליות, אמנית ספוקן וורד מהוללת – וגם מורת דרך. נצא איתה לסיבוב בירושלים בין קבצנים ומשוררים. נפגוש את יוסי בנאי ואת זלדה, ונכתוב בהשראתם ובהשראת העיר הכי עתיקה-חדשה ורבת התהפוכות.
שני (3.5) , 20:30
ארץ חפר- ירושלים בתקופת המקדש הראשון עם הארכיאולוג פרופ' יובל גדות
מנחה: אפרת שפירא-רוזנברג, ייעוץ אקדמי: ד"ר חגי משגב
תל קטן במזרח ירושלים מהווה אבן שואבת לארכיאולוגים כבר למעלה מ-150 שנה. אדמת עיר דוד נחפרת במשך דורות על דורות, ומעלה מתוכה ממצאים בקצב מסחרר – מבנים ברמה הנדסית כמעט כזו של ימינו, פאר שאיננו מכירים מאף מקום אחר בירושלים, וחידה גדולה אחת: האם ניתן ליישב את הפער בין התיאור התנ"כי על בירתו המיתולוגית של דוד המלך, לבין הממצאים המועטים מתקופת בית ראשון?
לרגל יום ירושלים, אתם מוזמנים למפגש מרתק בין אפרת שפירא-רוזנברג לארכיאולוג פרופ' יובל גדות, סביב ירושלים בתקופת בית המקדש הראשון. נבחן את מעמדה, גודלה והיקפה של העיר בנקודות זמן שונות לאורך התקופה, וננסה לשפוך אור על התקופה העלומה של ימי דוד ושלמה.
חמישי (6.5) ב-17:00 (מפגש ראשון מתוך שניים)
ארץ חפר- על מעמדו של בית המקדש בימי החשמונאים ובימי הורדוס עם הארכיאולוג פרופ' רוני רייך
ימי בית המקדש השני היו תור הזהב של ירושלים; מרכז פועם של חיי דת, יצירה ועלייה לרגל. אחד מחשובי החוקרים של העיר והתקופה הוא הארכיאולוג פרופ' רוני רייך, שאחראי בין היתר לגילוי חשיבותם הפולחנית של מקוואות הטהרה, ופעמון זהב נדיר אחד שאותו לבש – אולי – הכהן הגדול בכבודו ובעצמו. רייך זוקף לזכותו גם גילויים מסעירים לא פחות, שמעמידים בספק את חלקו של הורדוס הגדול בבניית הכותל המערבי.
לרגל יום ירושלים, הסדרה "ארץ חפר" גאה לארח את פרופ' רייך למפגש זום מרתק בהנחיית אפרת שפירא-רוזנברג. ננסה להבין מה היה מעמדו של בית המקדש בימי החשמונאים ובימי הורדוס, כיצד התקיימה מצוות העלייה לרגל ומדוע יש כל כך הרבה מקוואות בתקופה זו. נציץ גם אל התגליות המרתקות והעדכניות של השנים האחרונות.
שלישי (18.5) ב-17:00 (המפגש השני)
מסע בשיריו של מאיר אריאל בעקבות מבטו האוהב על העיר ועל משמעויותיה
בהנחיית חמי בן לביא ויותם זיו, אורחת מיוחדת: מאיה בלזיצמן.
מאיר אריאל שנא קיטש. ל"ירושלים של זהב" הוא קרא "עוד הר שעליו יושבת העיר", אבל הכיר גם במחירים ובדמים שנשפכו על בירת ישראל. "הצנחן המזמר" כתב את "ירושלים של ברזל" אחרי שלחם עם גדוד הצנחנים שפרץ את הדרך לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים, כשחבריו לנשק נפלו כמו זבובים. בלב אוהב הוא הביט "במחשכייך ירושלים", והנבואה שלו הבטיחה לעיר "של עופרת ושל שחור" שבין חומותיה עוד "ישכון שלום".
לקראת יום ירושלים, בית אבי חי מזמין אתכם ואתכן למסע בין שיריו של המשורר ששאל לשלום ירושלים, במבט ביקורתי אך אוהב-תמיד.
יום שני (10.5), 20:30
"סיפורים במונו-מהבית" עם יואב קוטנר והפעם: הדג נחש
ירושלים היא כנראה העיר שנכתבו עליה הכי הרבה שירים בהיסטוריה, אבל כמות המוזיקאים שאשכרה גרים בה – קטנה להפליא. אבל ההרכב הראשון שקופץ לראש כשמדברים על מוזיקה ירושלמית הוא כמובן "הדג נחש", אחת הלהקות המשמעותיות בסאונד המקומי, ואלו שהביאו את הראפ, את בית"ר ואת ג'רוז לקדמת הפלייליסט.
לכבוד יום ירושלים, יואב קוטנר יקדיש את הפרק השבועי לחבורה העליזה בהנהגת שאנן סטריט; סיפור של מחאה, סוואג ואהבת ציון. ניהול אמנותי: רנן סול
יום שלישי (11.5), 21:00
שבועות
"שיר לערב חג"
סדרת הרשת בה השף והחקלאי הדי עפאים מארח בביתו מוזיקאים לשיחות אינטימיות, ביצועים בלעדיים ובישולים שלא מומלצים לצפייה על בטן ריקה. והפעם- אסף אמדורסקי
לרגל שבועות, החג החקלאי שבפתח, הפגשנו את אמדורסקי עם השף והחקלאי הדיי עפאים לסשן של בישול ומוזיקה.
במחבת: "סינייה" טבעונית – מאפה פלאפל ממולא בכל טוב השדה. בגיטרה: "את ואני נוסעים לאט", סינגל טרי ויפהפה.
עוד על הסכין: מדוע הוריו של המוזיקאי חשבו שצריך "להציל" אותו מהעיר? איזה שיר פסטורלי של נעמי שמר נכתב בכלל על דירתו הבוהמיינית של אביו, בני אמדורסקי, עמוק בתוך אזור חיוג 03? מתי הפך שבועות לחג החלב, והאם כל זה בכלל קמפיין של תנובה?
שֵׁם בעולם | מפגש עם שי גיליס לקראת שבועות
מגילת רוּת היא סיפור על הקרבה וחסד בארבעה פרקים קצרים. מערכת היחסים בין רות לנעמי, כנראה ה-Girl power הראשון בהיסטוריה, היא מופת לאומץ, לחברוּת ולכוחן. בעט ספרותי עדין וחכם, המחבר המקראי פורש בפנינו סיפור סינדרלה שנוגע ביסודות הקיומיים של אחווה אנושית, אחריות לקהילה ויחס לחלשים.
במפגש מיוחד עם שי גיליס, לאורה של מגילת רות ועל רקע הנוף של שדות בית לחם, ננסה לבדוק על מה ולמה נכתבה המיניאטורה התנ"כית הזו, ומה סוד קסמה.
ראשון (9.5) ב-21:00
רות: עיונים ספרותיים בתוך סיפור מסע
עם ד"ר אורית אבנרי
מגילת רות היא יצירה ספרותית מלוטשת ועגולה; הסיפור שמתחיל ברעב ובטרגדיה, מסיע את גיבורותיו ממעמד של עוני ואלמנות כל הדרך אל הסוף הטוב (והרומנטי). לצד המסע הגיאוגרפי ממואב לבית לחם נפרש גם מסע אתני, חברתי ומגדרי, המעלה שאלות מרתקות על נאמנות, נשיוּת והאפשרות לתקן.
סדרה של שיעורי בוקר קצרים (30 דק') לקראת שבועות. נעיין מקרוב במגילה, נתעכב על דמויותיה ועל ההקשרים המקראיים וגם על זמן כתיבתה. בסיום הלימוד מושג "תיקון ליל שבועות" יקבל משמעות רעננה וישפוך אור חדש על השאלה מדוע קוראים את מגילת רות דווקא בחג השבועות.
א'-ה' (9-13.5), 9:00
"סיפורים במונו-מהבית" עם יואב קוטנר והפעם: טיפקס
אם ינחת פה חייזר וירצה להרגיש את הווייב של המזרח התיכון, המוזיקה של טיפקס תהיה המחשה הולמת. הלהקה הכי מנענעת בתולדות העברית הצליחה לשים גרוב, ביקורת, רוקנ'רול ומזרחית בתוך תבשיל אחד עם נגיעות של עמבה. נראה שהשם "טיפקס", שנבחר כיוון שהלהקה רצתה למחוק את הגבולות בין האנשים בישראל, ניבא יפה את העתיד האמנותי.
לרגל שבועות, קוטנר יקדיש פרק מיוחד ליצירת הביכורים של טיפקס: "שביל קליפות הגרעינים", אלבום הפריצה של ההרכב משדרות ללב ליבה של התרבות הישראלית. נסקור גם את שנותיה הראשונות והאלבומים שנוספו עד להפיכתם לאחד ההרכבים החשובים והמובילים בארץ. ניהול אמנותי: רנן סול
יום שלישי (18.5), 21:00
שוטף
סיפורים במונו מהבית- יואב קוטנר בחלק שלישי על חוה אלברשטיין
אין באמת צורך להכביר מילים על המלכה האם של המוזיקה הישראלית, אמנית שהפכה לקלאסיקה עוד בחייה, זמרת קטנת־קומה עם קול עצום. קשה לפספס את פועלה של מי שחתומה על למעלה מ-60 אלבומים (כשביניהם שמונה ביידיש ואחד באנגלית), זוכת פרס אקו"ם למפעל חיים, אישה שמעולם לא נרתעה להשמיע האג'נדות שלה מחשש לפופולריות שלה.
בית אבי חי ויואב קוטנר מזמינים אתכם ל"סיפורים במונו – מהבית", מסע בשלושה חלקים ביצירתה של חוה אלברשטיין. דרך קטעי ארכיון נדירים, ביצועים מיוחדים וראיונות בלעדיים, נצלול אל יצירתה של מי ששירי ארץ אהבתה כבר חצו מזמן את גבולות הארץ, הגיל והזמן. ניהול אמנותי: רנן סול
החלק השלישי ישודר ביום שלישי (4.5), 21:00 בזום.
סיפורים במונו מהבית- יואב קוטנר על נורית גלרון
אם היו מדביקים על מוזיקאים את התוויות של המוצרים בסופר, נורית גלרון מן הסתם הייתה מקבלת עיגול אדום עם הכיתוב "איכות ברמה גבוהה". במשך כמעט 50 שנות קריירה, הזמרת והשחקנית מעולם לא התפשרה. אם אלו הטונים הגבוהים והמוקפדים, שיתוף הפעולה המפורסם עם נתן זך, ובחירת החומרים הבררנית – כל אלו ביססו את מעמדה של גלרון כמוזיקאית שאפשר לסמוך עליה שתוציא תחת ידיה שירים יפהפיים.
את הפרק הקרוב של "סיפורים במונו – מהבית" יקדיש יואב קוטנר לפעילותה הענפה של הזמרת והיוצרת נורית גלרון, מתחילת הקריירה ועד היום, מ"כולנו זקוקים לחסד" דרך "ילדות נשכחת" ועד "אתה פה חסר לי". ניהול אמנותי: רנן סול
יום שלישי (25.5), 21:00 בזום
עיון
נישואין ביהדות הקדומה עם ד"ר יאיר פורסטנברג
את המשנה האופטימית לפיה "בן שמונה עשרה לחופה", כל אחד יודע לצטט. אבל איך נהגו חז"ל במידה והנישואין לא עלו יפה, ובני הזוג הביעו רצון להתגרש? לא פחות מסקרן – על מה הם התבססו במקרה והנישואין הצליחו למעלה מהמצופה, והחתן המאושר החליט שברצונו להרבות נשים?
סדרה של שיעורי בוקר קצרים (30 דק') עם ד"ר יאיר פורסטנברג, בה נצלול אל מחלוקות העומק שעיצבו את תפיסת הנישואין והזוגיות ביהדות הקדומה. מה ניתן ללמוד מהן על שאלות יסוד של גורל ובחירה? האם תפיסות הגירושין העתיקות אומצו בכלל מהעולם הרומי? ומהם ההקשרים האידיאולוגיים, התרבותיים והמשפטיים בתוכם התעצב מוסד הנישואין היהודי?
א'-ה' (18-27.5), 9:00
בין בבל לארץ ישראל עם פרופ' ישעיהו גפני
המתח בין התלמוד הבבלי לזה הארצישראלי התחיל ממש עם הידיעה הראשונה על קיומו של תלמוד. אמירה מפורסמת אחת גרסה שכל תורת ארץ ישראל היא תוצאה של "מנהג שמד", ומנגד – היה מי שטען כי התלמוד הבבלי משובש וחוטא למקור, ואפילו צם עם עלייתו ארצה כדי לשכוח את תורת בבל.
סדרת שיעורי בוקר קצרים (30 דק') עם פרופ' ישעיהו גפני, בהם נתעמק בסיפורים מקבילים שהופיעו אצל חכמי בבל וגם אצל אחיהם תושבי הארץ. הקריאה מקרוב בגרסאות השונות של העלילה מאפשרת לחשוף מגמות סותרות, ואף פולמוסיות, בין שני המרכזים.
א'–ה' (30.5– 10.6), 9:00
