אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
מוזיאון תל אביב לאמנות מציג מבחר תערוכות לשנת 2024
ומשיק את יוזמת "מרחב מרפא" – פעילות חברתית המבוססת על טיפול באמנות
מוזיאון תל אביב לאמנות חושף מבחר מהתערוכות אשר יוצגו במהלך שנת 2024, יחד עם השקת יוזמות חינוך ופעילויות חברתיות תחת הכותרת מרחב מרפא, המבוססות על המוזיאון כחלל המאפשר טיפול בקהילות שונות, כמרחב יצירה והשראה דרך מפגשי שיח ועשייה אמנותית.
טניה כהן-עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות: "בתקופה הנוכחית פועל המוזיאון להרחיב את משימתו במחויבותו החברתית והאזרחית. הכניסה דרך רחבת "כיכר החטופים", מייצרת קו ישיר ופתוח בין הציבור הרחב והמוזיאון. והמרחק הפיזי והרגשי בין הפנים והחוץ הולך ומצטמצם, ובאופן טבעי, תצוגות המוזיאון כולן נטענות שכבות נוספות של משמעות. בשנה הקרובה נציג תכנית מגוונת של תערוכות אמנות ישראלית ובינלאומית, ולצידן פעילויות חינוך וחברה, המציעות גישה שונה וייחודית לטיפול באמנות בין כותלי המוזיאון. אנו עובדים כל העת על מנת ליזום, לסייע ולהבטיח עבור מאות אלפי המבקרים העוברים בשערי המוזיאון מדי שנה, שהמוסד האייקוני התרבותי הזה יהיה קשוב לרוח הזמן ונגיש לכל."
מרחב מרפא
בתקופה בה אנו בוחנים ומגדירים מחדש את תפקיד המוזיאון והרלוונטיות שלו לקהילה, התחום של טיפול באמנות והפיכת חללי המוזיאון למרחב מרפא, הופך להיות חלק משמעותי מזהותו של המוזיאון וחלק עיקרי בעשייה והפעילות של אגף החינוך. כיעד לשנה הנוכחית מתוך מחויבות למקום, לקהלים ולקהילות שלנו, המוזיאון יתמקד בתחומי הטיפול באמנות בקבוצות ממוקדות ועם הקהל הרחב. הפעילות תתקיים בין השאר בשיתוף עם החמ"ל האזרחי, בתי ספר לאמנויות, מטפלים וצוותים רפואיים העובדים עם הפצועים מהטבח והלוחמה, נפגעי טראומה, ילדים מפונים, פגועי נפש, חיילים פצועים ועוד.
מבחר תערוכות מרכזיות – מוזיאון תל אביב לאמנות 2024
אמנות בינלאומית
"אחוז בכל היקר"
מבט על אוסף בימי מלחמה
אוצרת: ענת דנון סיון | עוזרת לאוצרת: ענת פלד
פתיחה: 5 במרץ 2024
יצירות מאוסף הרישום וההדפס בצל אירועי השעה. התערוכה מציגה יצירות מסוף המאה ה-19 ועד התקופה הנוכחית, בעיקר מאירופה, ארה"ב וישראל, המספרות את סיפור האוסף המתהווה ערב מלחמת העולם השנייה, בשעה שאמנים ואספנים נסים על נפשם בחיפוש אחר עיר מקלט. בעבודות בולט העיסוק במוות, פליטות, צער ואובדן. הן משמשות כקינה על המצב ומשקפות את ניסיון האחיזה במציאות שאיננה, תוך שאיפה ללכוד את מה שאבד.
* שם התערוכה לקוח מכותרת ספרו של ג'ון ברגר "אחוז בכל היקר: איגרות על מרי והישרדות" (הוצאת פיתום). בין האמנים המשתתפים: אדוארד מונק, קתה קולוויץ, אריך הקל, נטליה גונצ'רובה, חואן מירו, יעקב שטיינהרדט, חגית לאלו, אורי לסר, יעקב דורצ'ין ועוד.
"רואים ירוק רואים שקוף"
ביתן איל עופר
אוצרת: איה מירון | עוזרת לאוצרת: ענת פלד
פתיחה: 12 באפריל 2024
עם סיום תהליך ההתחדשות של ביתן איל עופר, נחשפו הפתחים השקופים שהיו במקור והתגלה במלא יופיו, גן יעקב הסמוך אשר חוגג 60 שנה להקמתו. התערוכה ממשיכה את מהלך זה ומכניסה לתוך הביתן יצירות אמנות עכשווית מהארץ ומחו"ל שיש בהן פרטים ומאפיינים של גינות, פארקים וגננות. המהלך המכונן של התערוכה הוא מהלך של היפוך יוצרות, של פנים ששואב אליו את החוץ ויוצר מפגש מרתק בין אמנות, אדריכלות וגינון עירוני. התערוכה בוחנת את עניינם של אמנים ואמניות עכשוויים במבט על צמחייה, תנאי הגידול שלה והשפעתה על המרחב החושי שלנו והופכת לנקודת מפגש אנושית מרתקת.
בין האמנים המשתתפים: אורס פישר, רומן אונדק, דן גראהם, תכלת רם, שירה זלוור ועוד.
אדל אבדסמד
אוצר: דיוויד רוזנברג | אוצרת מטעם המוזיאון: גלית לנדאו-אפשטיין
פתיחה: 23 במאי 2024
לראשונה בארץ תערוכת יחיד מקיפה לאמן האלג'יראי-צרפתי אדל אבדסמד (נ. 1971, אלג'יריה), מהאמנים המובילים בזירת האמנות העכשווית. אבדסמד למד אמנות בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות באלג'יר אך נאלץ לעזוב את מולדתו לצרפת ב-1994 עקב רדיפות פוליטיות ודתיות. החל את דרכו האמנותית בליון ולאחר מכן גר זמן קצר בניו יורק ובברלין. מ-2004 הוא חי ועובד בפריז, כשהסטודיו הייחודי שלו, המהווה חלק בלתי נפרד מביתו, משמש כשדה פעולה ניסיוני מרתק לתהליך יצירתו. במשך למעלה משלושה עשורים, מספק גוף עבודתו תובנות נוקבות בנוגע לאלימות ולשבריריות הטבועה בעולם בו אנו מתקיימים. אבדסמד עוסק בנושאים כגון: משפחה, אלימות וחייתיות, זיכרון וטראומה, קונפליקטים פוליטיים ותרבותיים, וקיצוניות דתית. כל אלה באים לידי ביטוי במגוון מדיומים הכוללים רישום, פיסול, צילום, וידאו, מיצב ומיצג. עבודתו של אבדסמד הוצגה במוזיאונים וחללי תצוגה רבים בעולם, ביניהם: המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מרכז פומפידו וקרן לואי ויטון, פריז, מוזיאון רוקבאונד, שנחאי, הביאנלות בוונציה (2003, 2009, 2015), איסטנבול, ליון, האוונה, גוונגז'ו וסאו פאולו והטריאנלה ביפן. התערוכה במוזיאון תל אביב תעסוק, בין היתר, בזהות האמן כמהגר ובמשפחתו, באירועים היסטוריים ופוליטיים בינלאומיים הרלוונטים היום יותר מתמיד במנעד המטלטל, האינסופי בין מלחמה לשלום.
מוי וור
אוצרת: ד"ר רונה סלע | עוזרת לאוצרת: סופיה בארי ליפשיץ
פתיחה: 1 ביולי 2024
תערוכת יחיד מקיפה ראשונה בישראל לצלם משה וורובייצ'יק-רביב, הידוע גם בשם מוי וור (1904 רוסיה – 1995 ישראל). אחד מתוך חמישה צלמים שלמדו בבאוהאוס בדסאו והיגרו לארץ-ישראל בעקבות עליית הנאצים. הם למדו אצל מיטב מורי בית-הספר, כמו לאסלו מוהולי נאג', ג'וזף אלברס, פאול קלה ווסילי וקנדינסקי, והביאו עימם את בשורת הצילום החדש. לאחר שנים של תיעוד הקהילות היהודיות טרום השואה, ולצד עשייה תרבותית מודרניסטית ופורצת דרך, וורובייצ'יק היגר לארץ-ישראל. הוא הרבה לעבוד עם המוסדות הציוניים ורתם את סגנונו האישי הייחודי והאוונגרדי לשיווק הרעיון הציוני, ברוח הצילום התעמולתי של המוסדות הלאומיים הקדם מדינתיים. בשנות החמישים הוא שינה את שמו לרביב, זנח את הצילום והתמקד בציור. עבר להתגורר בצפת והיה ממקימי קריית הציירים. באותה עת גם מונה למעצב גרפי ועורך צילום בשבועון דבר. ארכיון וורובייצ'יק הפך מונגש למחקר ותצוגה רק בעשור האחרון. בעקבות מחקר מעמיק חוצה יבשות התערוכה עוקבת אחר תחנות בחייו של הצלם ואחר עוגנים מרכזיים ביצירתו. התערוכה נאצרה במקור ע"י מרכז פומפידו, פריז ומוזיאון ורשה והורחבה לתצוגה במוזיאון תל אביב לאמנות תוך התייחסות לאקלים ההיסטורי, התרבותי והלאומי בו פעל.
אנט קלם: הספרים
אוצר אורח: אודו קיטלמן | אוצרת מטעם המוזיאון: טל לניר
פתיחה: ספטמבר 2024
תערוכה ראשונה בישראל לאמנית הגרמנייה אנט קלם (נ.1975) בה תציג את הסדרה "Die Bücher" (הספרים), מבחר כותרים ספרותיים שקוטלגו כ"לא גרמניים", חתרניים או מייצגים אידיאולוגיות המתנגדות לנאציזם. הנאצים שרפו את מרביתם בפומבי בשנת 1933 ע"י אגודת הסטודנטים הגרמנית. קלם מצלמת את כריכות הספרים האסורים וממסגרת אותם ברחבי הגלריה. בנוסף לסופרים כמו אריך קסטנר ושטפן צווייג, קלם חושפת בתצלומיה גם סופרים וסופרות פחות מוכרים, בין היתר על מנת להמחיש שאפילו ספרי ילדים היו נתונים לצנזורה. העיצוב האמנותי והמודרני של כריכות הספרים, המעידים על השפעתם של זרמים אוונגרדיים כמו הבאוהאוס, האקספרסיוניזם הגרמני והדאדא, בולט במיוחד, מואר באופן שווה וממוקם במרכז צילומיה. בדיוקנאות הכריכות, קלם לוכדת שפה פורמליסטית-מודרניסטית שספגה מהמורות קשות תחת המשטר הנאציונל-סוציאליסטי בגרמניה וברחבי אירופה.
אמנות ישראלית
נטע לאופר: אורות רחוקים
זוכת פרס פרסר לצלמת צעירה לשנת 2022
אוצרת: מירה לפידות | עוזרת לאוצרת: אילנה אלדה מאטטוב
פתיחה: 20 בפברואר 2024
תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לנטע לאופר (נ. 1986). עבודתה של לאופר מתאפיינת בעיסוק מרתק, אינטליגנטי ורגיש בבעלי חיים ובצומח. היא יוצרת דימויים עוצמתיים בסטילס ובווידיאו, תוך שימוש באמצעים שונים ומגוונים-כמו מצלמות לראיית לילה או מצלמות אבטחה- לצד צילום מסורתי יותר. לאופר נוגעת בנושאים החשובים של זמננו – החל בבחינה של השפעת גבולות מעשה-ידי-אדם על החי והצומח, וכלה בשאלות אוניברסליות כגון השפעות עידן האנתרופוקון (העידן בו אנו חיים, המתאפיין בחותמה של הפעילות האנושית על הסביבה).
נטע ליבר שפר: תקוות וחלופות אחרות
זוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2023
אוצרת: ענת דנון סיון | עוזרת לאוצרת: נעמה בר אור
פתיחה: 28 במרץ 2024
עבודתה של נטע ליבר שפר (נ. 1972), בולטת בממדיה העצומים, עושר הפרטים ואמביציה של סיפור המסגרת שמאגד אותן. הדבר מפתיע יותר מאחר שהמדיום שבו היא עובדת הוא רישום – בעיפרון, בפחם או בצבעי מים על ניירות גדולים. מה היה קורה אילו ההיסטוריה הייתה משנה פניה ובוחרת נתיב אחר למימוש החזון היהודי? תערוכה של ליבר שפר ממוקמת על פני פרשת דרכים, חוזרת אל הצמתים ההיסטוריים שעמדו אל מול שאלת ההתיישבות היהודית מראשית המאה ה-19 ועד קום מדינת ישראל בשנת 1948. באמצעות רישומים מונומנטליים של סירות שטות במרחב ריק, דרך מרחבי אוגנדה, בירוביג'ן וארגנטינה ועד המרחב הכנעני המתפרס על פני המזרח התיכון, הנושאות עמן דמויות וסמלים מן העבר, תוהה האמנית אילו רעיונות נשכחו או הוחמצו.
בלה בריזל
הגלריה לתערוכות מתחלפות באוסף האמנות הישראלית
אוצרת: עדי דהן
פתיחה: קיץ 2024
בלה בריזל (1929-1982) נמנית עם שורת אמנים ישראליים שפעלו בארץ בשנות החמישים של המאה ה-20. לאחר לימודיה באקול דה בוזאר בפריז, קבעה את משכנה באי הספרדי פרמנטורה, יחד עם בעלה הצייר סיומה ברעם, שם קיימו הזוג אורח חיים סגפני בבית אבן ללא חיבור לחשמל. זהותה האמנותית של בריזל התגבשה לכדי גוף עבודות המשקף עולם רגשי עשיר. ציוריה נושאים מטען נפשי עמוק ועז. הדמויות המופיעות לרוב ללא סימני זיהוי, ממוסגרות בתמונה מרחפות מתודעת האמנית החוצה אל משטח הציור. יצירותיה המטאפיזיות נבדלו מהסגנון שרווח בארץ באותה תקופה, אשר נטה למופשט בהשפעת קבוצת "אופקים חדשים". על אף שהציגה בארץ מפעם לפעם היא לא נכנסה לתודעה הציבורית. התערוכה היא מעין ניסיון להתבונן בעבודתה המחלחלת כעת כמים שקטים חודרים עמוק.
מלחמה ושלום – 50 שנה לסדנת ההדפס בירושלים
אוצרת: עמנואלה קאלו
פתיחה: יוני 2024
תערוכה המציינת יובל להקמת סדנת ההדפס בירושלים על-ידי אריק קילמניק, במטרה להוות בית לאמנים ולעשייה אמנותית בטכניקות הדפס מסורתיות וכהמשך ישיר למסורת של ההדפס האמנותי העברי בראשית המאה ה-20. התערוכה תפרוש עשייה רחבה ואינטנסיבית בטכניקת ההדפס עם עבודות שנעשו על ידי אמנים ואמניות שהוזמנו ליצור בה הדפסים אמנותיים מקוריים וספרי אמן בשיתוף-פעולה מלא עם צוות הסדנה.
במידה רבה כמו באפוס המונומנטלי של טולסטוי, שעלילתו מתרחשת בתחילת המאה ה-19, וחלק גדול ממנה מתרחש בעת פלישת נפוליאון לרוסיה בשנת 1812, גם סיפורה של מסורת ההדפס בסדנה שבירושלים, נשזרת לאורך השנים בעתות של מלחמה ושלום במציאות הישראלית המהדהדות לתוך העשייה האמנותית.
פרסי רפפורט לשנת 2022: אתי יעקובי ואבי סבח
תערוכות יחיד לאתי יעקובי כלת פרס רפפורט לאמנית בכירה לשנת 2022
אוצר אורח: ניקולה טראצי | עוזר לאוצר: כפיר מאיר
תערוכת יחיד לאבי סבח חתן פרס רפפורט לאמן צעיר ומבטיח לשנת 2022
אוצרת: דלית מתתיהו | עוזר לאוצרת: טל ברויטמן
פתיחה: ספטמבר 2024
לאורך ארבעה עשורים, עבודותיה של אתי יעקובי (נ. 1961) מתארגנות בסדרות הנעות בין הציור הפיגורטיבי והמופשט ומקיימות חיבור עמוק להיסטוריה של הציור המערבי הקלאסי. ליעקובי נוכחות משמעותית כמורה, המעניקה בפעולתה העקבית אישור ותוקף לציור היום.
עבודתו האלכימאית של אבי סבח (נ. 1977) היא חיפוש מתמשך אחר אבן החכמים, נוסחה מזוקקת של חומר צורה ומהות. יצירתו מעוגנת בעבודה על נייר ונגזרותיו, תוך התכתבות עם מסורות וחריגה מאופני פעולה מקובלים. סבח לא נענה לתכתיבי המקום והזמן, למצופה מ"אמנות עכשווית". עבודתו מופעלת כולה מחזיונות פנימיים, עולם של סמלים ומיתולוגיות, מראות ראשית ואחרית, דימוי בריאת אדם, תוהו ובוהו, מבול קוסמי או שקט על פני המים.
לכל המשפחה
תיאטרון החיות
המרכז החוויתי למשפחה ע"ש יונס וסוראיה נזריאן
אוצרת: שוע בן ארי | מעצב: טל ארז
יוני-אוקטובר 2024
נקודת המוצא של התערוכה "תיאטרון החיות" היא תפיסת הטבע כפי שהתגבשה במאה ה-16, כי העולם הוא במה אחת גדולה, בה הצמחים ובעלי החיים מופיעים בפני בני האדם. בלב התערוכה מוצב שטיח ארוג מונומנטלי בן כ-400 שנה המתאר יער עבות וירוק שבמרכזו סצנת צייד. לצידו עבודות של אמנים עכשוויים המתייחסים לאופן התיאטרלי בו אנו צופים וחושבים על עולם החי. המבקרים יוזמנו להרהר על האופן בו אנו מתייחסים לבעלי חיים בעזרת יצירות האמנות ופעילויות חווייתיות בתערוכה.
מרחב ציבורי
אל הלא נודע: רצועת עבודות וידאו ישראליות
אוצר: עמית שמאע
פתיחה: 27 בפברואר 2024
הקרנה של רצועת עבודות וידאו של אמניות ואמנים ישראלים על מסך LED ענק במבואת משולם ריקליס בכניסה לבניין הראשי של המוזיאון. בין האמנים המציגים: סיגלית לנדאו, דניאל קיצ'לס, תום פניני, אדם רבינוביץ', רונן זן, ציון אברהם חזן, דנה לוי ועוד.
אשד: מוחמד (מוחי) אבו סאלמה
אוצרת: שחר מולכו
פתיחה: מרץ 2024
מיצב תלוי מקום למפל האור של מוזיאון תל אביב לאמנות
אלפי מטרים של מאות שרשראות מתכת הנקשרות לדיסקית הצה"לית ומזוהות עם משפחות החטופים, תלויות ומשתלשלות מטה. מובייל ענק, מונומנטלי, אך בה בעת מינימליסטי וסימבולי. תקרת המפל, שאמורה להכניס אור יום טבעי לחלל, נאטמת ומערכת פנסים חיצונית מקרינה אור בוהק דרכן, בצבעוניות משתנה ומשתקפת. המבקרים מוזמנים להיכנס למרחב השתרעות, להביט מעלה אל עבר המסה התלויה ולעבור חוויה שבין מחנק וקיפאון לבין אסקפיזם והשתאות. בתוך עולם פנטסטי, נוצץ ומלא אור, עשויה להיות גם תהום פסיכולוגית. בעוד השרשרת מזוהה עם ישראל, המיצב מתייחס לריבוי ולאובדן האנושי-אוניברסלי, לאיוולת שבספירה.
מוחמד (מוחי) אבו סאלמה )נ. 1989, כפר קרע, חי בקציר ופועל בתל אביב), אמן תאורה ערבי- ישראלי, בוגר תואר ראשון בקולנוע ממכללת ספיר. החל את דרכו כצלם קולנוע וסלל את דרכו לעיצוב במות מופעי רוק, פופ, מחול, וידיאו קליפים ותיאטרון. כמעצב תאורה פיתח שפה ייחודית ושיתף פעולה עם יוצרים רבים ביניהם: אסף אבידן, אסף אמדורסקי, מרינה מקסימיליאן, טונה ואחרים.
ארכיון עזריאלי לאדריכלות
בונים את הים: ורנר יוסף ויטקובר ותכנון חוף הים של תל אביב
אוצר: פרופ' אדר' ערן נוימן | אוצרת משנה: יוני אבידן
פתיחה: 20 במרץ 2024
התערוכה בוחנת את יחסי העיר והים כפי שהתפתחו במהלך מאה השנים האחרונות, זאת דרך התייחסות לתכנון רצועת החוף על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, אשר היה אמון על תכנון חוף הים מגינת לונדון ועד לצפון גן העצמאות בשנות השישים. התערוכה מצביעה גם על תרומתם של יעקב רכטר ולואיג׳י פיצ׳ינטו לתכנון רצועת החוף כמו גם לפיתוחה בעשורים האחרונים על ידי מוריה-סקלי אדריכלות נוף, ישר אדריכלים ומייזליץ-כסיף אדריכלים.
רם כרמי: רטרוספקטיבה מקיפה
אוצר: פרופ' אדר' ערן נוימן | אוצרת משנה: יוני אבידן
פתיחה: דצמבר 2024
התערוכה תציג לראשונה את מכלול עבודתו של האדריכל רם כרמי חתן פרס ישראל (2002). כרמי נחשב לאחד מהאדריכלים הראשונים שפיתחו גישות ברוטליסטיות באדריכלות הישראלית. לאחריהן פיתח גישה לירית לאדריכלות. התערוכה תתמקד בגישות האדריכליות של כרמי ותדון באופן ביקורתי בתרומתו למרחב ולתרבות הישראליים, זאת, תוך כדי הצגה של פרויקטים רבים שתכן, בניהם: בית אל על (יחד עם דב כרמי), מרכז הנגב, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, בית הספר עמל ליידי דיוויס, התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, בית המשפט העליון (יחד עם עדה כרמי-מלמד) ועוד.
