קותי
סיפורו של האלוף וסגן הרמטכ"ל יקותיאל אדם
יניב מגל
ערכה: רותי חזנוביץ', עיצוב: דור כהן
ההיסטוריה אינה נדיבה עם אנשי מעשה צנועים, וסגן הרמטכ"ל יקותיאל אדם – המפקד בדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל שנהרג בקרב ב 1982, במהלך מלחמת לבנון – היה אחד הבולטים שבהם.
הוא יזם ודחף ל"מבצע אנטבה" עליו פיקד במטוס החפ"ק מעל אנטבה, ו"מבצע אופרה" (הפצצת הכור בעיראק), הוביל בראש חטיבתו את המהלך העיקרי בקרב אבו עגילה במלחמת ששת הימים, שלמעשה הכריע את המערכה בחזית הדרום, הוא השיא תרומה דרמטית להקמת הסיירות "שקד" ו"שלדג", וביכולת ראיה עתידית יוצאת דופן גם קידם ושילב טכנולוגיות חדשניות בצה"ל בדור מפקדים שהתקשה להבין את התועלת שבהן (סימון מטרות בלייזר, מחשוב מערכות לחימה, טילים מונחים, שידורי וידיאו חיים מכטב"מים). ובכל אלה, לאחר ששככה ההמולה, בעוד חבריו לצמרת צה"ל והמדינה נהנו מליטופה הנעים של התקשורת והעיתונות ומהכבוד והתהילה שהן מעניקות, הוא חזר חרש לעבודתו, כאילו העניין אינו נוגע לו, לא כתב ולא התראיין. קותי דאג ללא הרף לביטחון המדינה, הרבה יותר מכך שמעשיו יזכרו.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה, נקלע קותי לקרב עם מחבלים שבמהלכו נהרג. מדוע התעקש להיכנס אל תוך לבנון אף שזמן קצר קודם לכן עדכן אותו ראש הממשלה בגין כי ימונה לראש המוסד? מה משך אותו דווקא למקום בו ארבו הורגיו, ומה קרה שם בהתקלות הקטלנית?
כדי להבין זאת צריך להכיר את האדם, את עומק מהלכיו ומחשבתו, את אומץ ליבו ותעוזת הנפש בקרב מול אמרתו לפקודיו "שכל מלחמה נוטלת פיסה של שפיות מהבן אדם", ואת תהפוכות יחסיו עם האיש שלא נתן לדבר לעצור בעדו – אריק שרון – שהפך לחבר קרוב בחיים האישיים ובקרבות, ושהשפיע על גורלו לטוב, אך בעיקר לרע.
דאנאקוד: 99-2510⬧ מחיר: ₪ ⬧ מס' עמודים: 252 ⬧ הוצאה: מטר הוצאה לאור