אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
הפוסט הזה מתייחס לסיום הסדרה המצוינת של אפל, HIJACK.
אם טרם סיימתם הצפייה בסדרה, ואינכם אוהבים ספוילרים, אנא הפסיקו הקריאה כעת.
אוקיי?
אוקיי.
אוקיי!
יופי של סדרה.
היא לא תיזכר לדורות, היא לא הציגה דרך חדשה במיוחד לספר סיפור, פשוט סדרת מתח ואקשן אינטליגנטית, עם ניחוח בריטי מוצלח, ויופי של סצינות מבוימות ב"מטוס" בשמיים.
HIJACK אמנם זכתה לבולטות בזכות הכוכב הראשי שלה, אידריס אלבה המצוין, ששמו ללא ספק הביא צופים רבים לסדרה.
אבל ללא סיפור מוצלח, וטוויסטים טובים בעלילה, אין ספק שהיא לא הייתה מגיעה אל קו הסיום עם מחיאות הכפיים של פופ טארטס.
והיו טוויסטים לרוב- מהידיעה, שבוודאי עוד תעשה שמות במקרי חטיפה אמיתיים בעתיד, שלפיה בדרך כלל חוטפי מטוסים מצטיידים בכדורי סרק באקדחיהם, דרך השיטה המוזרה אך יעילה של גיבורנו, סם נלסון, לזכות באמונם של החוטפים, ועד לטוויסט הגדול מכולם, בפרק הלפני אחרון: קיומה של חוטפת נוספת, שיודעת להטיס את המטוס, ומסתבר שגם הצטוותה לירות בראשו של הקברניט.
הטוויסט הזה מקבל עוד חיזוק בפתיחת פרק הסיום, כשמתברר שמנהיג החוטפים לא ידע על קיומה.
זו תוכנית נוספת שנהגתה מעל לראשו.
אם היה משהו אחד, שקצת הפריע לפופ טארטס, זה ההסבר הכמעט בדרך-אגב של מטרות החטיפה, כפי שהוצג בישיבת דרגי המקצוע של משרדי החוץ והפנים: להפיל את מניות חברות התעופה, ולעשות הון על מכירת חסר, הימור על "שורט".
זה הוצג ממש בשולי הפרק, אבל זכה כמובן להרבה התייחסות בהמשך, וייתכן שהייתה דרך תסריטאית טובה יותר להציג את זה.
אבל כל זה לא משנה- HIJACK הגיעה לסיומה בסצינה מדהימה של נחיתת "גלישה" ללא דלק במסלול, עם היסטריה מוחלטת ואמינה של הנוסעים במטוס, ועם עוד עימות אחד אחרון בין גיבורנו לחוטף הראשי, ולאחר מכן אף חסכו מאיתנו את הסיום המתקתק, שכל סדרה אמריקנית בוודאי הייתה מציגה לנו, של איחוד סם עם גרושתו ובנו.
יופי של סדרת מתח, ואם חיכיתם עד עכשיו- אז גם יופי של בינג'!
