אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
"החדר הצפוף" הסתיימה בקול ענות חלושה.
מי באמת ידע, שהסדרה קיימת? מי עקב אחריה?
בכל מקרה, הפוסט הזה יכלול קלקלנים, ספוילרים בלעז, אז אנא הפסיקו הקריאה מיד, אם טרם השלמתם הצפייה בכל עשרת הפרקים.
אפשר לטעון ש"החדר הצפוף" הייתה מצליחה יותר לו עלתה בנטפליקס.
מצד שני, SILO של אפל , שעלתה קצת לפני "החדר הצפוף" הצליחה לא רע בכלל באפל.
כך שכשיש סדרה טובה, חכמה, מוצלחת- הצופים יודעים להגיע אליה.
ל"החדר הצפוף" היו על הנייר את כל התנאים להצלחה- טום הולנד בתפקיד הראשי, שונה לגמרי מאישיות הפיטר פרקר/ ספיידרמן שלו, אמנדה סייפריד היעילה כפסיכולוגית שמנתחת אותו, שלל שחקני משנה מוכרים יותר ופחות וליאור רז אחד.
אז מה קרה?
פופ טארטס הופך בשאלה הזאת מאז שצפה בפרק הסיום בסוף השבוע שעבר.
ואין לו תשובה חד משמעית.
לפעמים גם מסעדת גורמה מפספסת במנה.
שמות גדולים זה אחלה, תסריט מתוחכם ו"מבוסס על אירועים אמיתיים" זה אחלה, אבל לפעמים השלם קטן מסך חלקיו.
והאמת היא שלא היה קל להגיע לסוף הסדרה. פעמים רבות שקל פופ טארטס להפסיק הצפייה באמצע, בשל חוסר עניין.
אבל התחושה שאולי משהו "יקפוץ" בסוף, והרצון שלא להעליב את ליאור רז ואמנדה סייפריד, גברו על הכל.
ומה נאמר?
הפרק האחרון סיים את סיפורו של דני סאליבן, בגילומו של הולנד, צעיר מתוסבך שעבר התעללות קשה בילדותו, ומוחו "התפצל" לשלל ישויות.
בסוף שנות השבעים, כשהוא נעצר על ירי במרכז רוקפלר במנהטן, האבחנה של "פיצול אישיות" לא קיימת בספרי הפסיכולוגיה, ונחשבת לבדיחה לא מוצלחת שעבריינים מנסים לנצל כדי להתחמק מעונש.
הפסיכולוגית שמחליטה לבחון אותו נאלצת להתמודד גם נגד הממסד כולו.
אפשר היה לנסות ולהערים על הצופים, לולי הכריזו בכתוביות הפתיחה, שהעלילה מבוססת ברפרוף על המקרה של בילי מליגן, מקרה שפרטיו זמינים בסדרת תעודה שקיימת עדיין בנטפליקס.
מליגן סבל מפיצול אישיות, והפך לסלב כיוון שהיה אחד המאובחנים הראשונים.
ברגע שבכתוביות הפתיחה אומרים שדני סליבן מבוסס בערך על בילי מליגן, חלק משמעותי מחוויית הצפייה נלקח מהצופה.
ומהר מאוד הוא מבין, שהאנשים שמקיפים את דני, חברי ילדות, גנגסטר בריטי מתוחכם, ישראלי מסתורי וצעירה יפה ומתוסבכת, נמצאים כולם בתוך ראשו שלו.
שני פרקים לסיום היוצרים מחליטים "לחשוף" הכל בפני הצופים, כנראה בפני המעטים שעד פרק 8 לא הבינו במה מדובר.
בפרק 9 מתחיל המשפט של דני, אבל במקום לסיים בפרק הזה "מורחים" את המשפט גם אל פרק 10 , ובסיום הסדרה אנו עדים לסצינה שמאלצית דביקה בין דני לפסיכולוגית.
נקודת האור, מבחינת פופ טארטס, היא אמי רוסום מ"חסרי בושה", שמחליקה ללא בעיה ובטבעיות לתפקיד האם של דני סליבן, שאוהבת מאוד את בנה, אבל לא מצליחה לספק לו את הטיפול שהוא זקוק לו בשנות התבגרותו.
אכזבה גדולה.
