אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
ובכן, מדובר ביצירת מופת.
איך אפשר לכתוב ביקורת על "ברחבי ממדי העכביש" בלי ספוילרים?
קשה, עד בלתי אפשרי.
ולכן מי שלא צפה בסרט מתבקש לעזוב את הפוסט הזה כעת ומיד.
אוקיי?
אוקיי.
ובכן, מדובר ביצירת מופת.
פופ טארטס לא השתפך כך על סרט כבר שנים ארוכות.
יצירת מופת של ממש.
רוב האנשים, או לפחות חלק גדול מהם, יתקשו לראות מעבר לז'אנר האנימציה.
אבל מי שמוכנים לפתוח את הראש, גם אם אינם עכברי יקומי קומיקס קולנועיים ותיאוריות מולטיוורס חייבים לראות את הסרט הזה. בקולנוע. רצוי באיימקס.
כי זהו פשוט סרט מרהיב.
פופ טארטס יעשה הכל, ממש הכל, כדי לא להסגיר סודות עלילה, כדי לא לדון במהפכים הרבים שמתרחשים בסרט ובגילויים הרבים שבו.
אבל ייתכן שייכשל.
הפוסט המהלל הזה ידון בעיקר במה שמכנים, לעיתים שלא בצדק, ה"אווירה" של הסרט.
קודם כל האנימציה- אחרי שהדהימו אותנו בסרט הקודם, היוצרים של "ברחבי" מעלים עוד יותר את הרף.
כבר בדקות הפתיחה, כשאנחנו מקבלים את נקודת המבט של ספיידר-גוון ולא של מיילס מוראלס, האנימציה יפהפיה , ממש מפעימה.
ואחרי האנימציה, צריך גם סיפור. הסיפור "מלא לב", בתרגום קלוקל לביטוי מאנגלית , FULL OF HEART. זהו סיפור שצולל עמוק עמוק לדמות של מיילס, אבל גם לדמותה של גוון.
היא , לפרקים, הגיבורה האמיתית של הסרט הזה.
הקשר שנוצר בין השניים בסרט הקודם לא אמור להתחדש, משלל סיבות.
אבל גוון לא עומדת בפיתוי, ורוצה לפגוש שוב את האיש שהפך לחבר הראשון שלה, מאז שאיבדה את פיטר פרקר ביקום שלה ונדרה נדר, שלא להשיג עוד חברים.
המפגש הלא מאושר הזה גורר את מיילס שלנו למסע בין ממדים ויקומים, להבנת דברים נוספים על שלל הספיידרמנים שמסתובבים להם אי שם, ואת הצופים למסע ארוך ומסחרר בין דמויות, רגשות, הרפתקאות, סכנות והמון המון המון המצאות ויזואליות נהדרות.
בין לבין יש גם סצינות "כבדות", סצינות "מלאות לב", כאמור. בעיקר בדיאלוגים בין מוראלס לבין הוריו, ביחד ובנפרד, אבל גם בין הדמויות השונות במוליטוורס. יש הסברים מדעיים לא מורכבים מדי, יש עלילה מתוחכמת ( וכאן מגיעה ההמלצה לרענן את הזיכרון ולצפות בסרט הקודם שזמין בכמעט כל שירותי הסטרימינג וה-VOD בארץ ) , יש עוד ממה שעבד כל כך טוב בסרט הקודם- דמויות אנימציה שאינן חד ממדיות, שאינן קלישאתיות.
ויש גם המון הומור, חלקו ירוד אך מוצלח, רובו מתוחכם וציני, כיאה לדמותה של גוון ולדמויות נוספות ביקומי הספיידרמנים.
השימוש בפורמט הקולנועי כדי להביא לצופים "חוברת קומיקס חיה בתלת מימד" מגיע כמעט עד לקצה, כולל כוכביות שמסבירות כהרף עין דברים שלא ידענו, ופופ טארטס, שכבר חגג 46, לא מתבייש להודות שפספס לפחות אחת מהן.
ויש אקשן. הרבה אקשן. ויש נבלים מצוינים, בראשם "כתם", SPOT , שמתחיל את הסרט כמעין הפוגה קומית, מן דמות של לא-יוצלח שאף אחד לא מתייחס אליה ברצינות, והופך לקראת האמצע לנבל משמעותי ומסוכן במיוחד.
לבאי הסרט חשוב גם לזכור, שהוא בעצם חצי מיצירה אחת שלמה.
ולכן הוא "נגמר באמצע".
אם הייתם בחיים כשכולם צעקו על המסך בסוף של "מטריקס RELOADED", בוודאי תיזכרו ברגעים ההם כשתסיימו את הצפייה ב"ברחבי".
רק שהפעם גם תרגישו תחושת סיפוק, כיוון שלמרות הסיום "באמצע", תזכו גם לסיבוב מלא של רגשות, שלא ידעתם שקיימים בכם עדיין.
ולכן זו יצירת מופת, שמתעלה מעל הז'אנר- מעל ז'אנר האנימציה, מעל ז'אנר גיבורי העל, מעל ז'אנר הקומיקס.
זו יצירה, שמזכירה לנו, למה יוצרים מוכשרים הם הדבר הכי חשוב כרגע בהוליווד, ובשאר העולם כמובן.
