אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
זהו, העונה הסתיימה.
הפוסט האחרון לעונה.
אם טרם השלמתם הצפייה בפרק 109, אנא הפסיקו הקריאה כעת.
חזרו אל פוסט זה אחרי שצפיתם בפרק סיום העונה.
אוקיי?
אוקיי.
ועכשיו הפוסט.
אחרי הפרק רצוף האירועים האלימים בשבוע שעבר, פרק 9 מתחיל עם פלאשבק אחורה בזמן, 14 שנה בערך, אל לידתה של אלי.
חובבי המקור הגיימרי יזהו את האמא של אלי כאשלי ג'ונסון, השחקנית שגילמה את אלי במשחק המקורי.
והסצינה שבה מרלין נאלצת להרוג אותה, ולוקחת עימה את אלי התינוקת, שוברת לב.
וגם רומזת על סגירת מעגל קרובה.
את מרלין ראינו אי שם בפרק הפתיחה של הסדרה, ועכשיו היא חוזרת כדי לבשר לג'ואל את האמת המרה: אלי תקריב את חייה כדי להציל את האנושות.
הם כמובן לא סיפרו לה כלום, אבל מספרים לג'ואל.
והקשר שלו עם אלי כל כך חזק כעת, עד שהוא לא יכול בכלל לחשוב על לאבד עוד ילדה.
לא אחרי שגילה לאלי על שרה, לא אחרי שגילה לה שהתכוון ליטול את חייו והתחרט.
לא אחרי שפתח בפניה את ליבו.
לכן ג'ואל יוצא לעוד מסע הרג , הפעם להציל את ההזדמנות השנייה שלו לתפקד כהורה.
גם נאום הסיום של מרלין, שבו היא מפצירה בו לאפשר לאלי לעשות את מה שאלי בוודאי הייתה רוצה לעשות, גם הנאום הזה לא משכנע את ג'ואל לעצור, אבל הוא כנראה משכנע אותו לשקר לאלי על הכל.
ובסיום הפרק, כשהיא מבקשת ממנו שיישבע בפניה שכל מה שסיפר לה נכון, הוא נשבע. כמעט בלי להסס.
וכך מסתיים לו הפרק.
לפני כל הבלגן היו לנו עוד כמה בדיחות קרש מספרה של אלי, מפגש מקסים עם ג'ירפה, ורימון הלם שקטע את הרגע המקסים בין אב ל"ביתו" , והפך את כל החווייה של ג'ואל מהיום הזה על ראשה.
כעת צריך להמתין בסבלנות רבה לעונה השנייה, ולראות עד כמה היא תהיה דומה למקור, כלומר למשחק ההמשך.
מה שבטוח- שאפו גדול ליוצרי הסדרה על הפרקים הקצרים יחסית , למעט פרק פתיחת העונה שלמעשה מתפקד כמעין סרט.
פרק הסיום נמשך 41 דקות בלבד, והיה מרגש ושימש כרכבת הרים ממש כמו פרק של שעה או שעה וקצת.
LESS IS MORE , חשוב תמיד לזכור, ויוצרי הסדרה זכרו זאת היטב בעונת הבכורה המרשימה.
נסיים בסרטונים
