אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
שאלה- האם "שרינקינג" הייתה כל כך מוצלחת ללא הריסון פורד?
את התשובה נספק כנראה רק לאחר צפייה בכל העונה.
אבל בינתיים- אזהרת ספוילרים, קלקלנים בעברית.
אם טרם צפיתם בשני הפרקים, שעלו בשישי שעבר ב"אפל", אנא הפסיקו הקריאה כעת, וחזרו לפוסט זה רק לאחר השלמת הצפייה.
אוקיי?
אוקיי.
מישהו בארה"ב אוהב את הקומדיות על אנשים, שאיבדו קרובים להם.
זה התחיל מצוין, למשל ב- DEAD TO ME הפסיכית עם כריסטינה אפלגייט, סדרה שראשית דרכה היה משב רוח מרענן במיוחד , ושלמרבה הצער קצת איבדה את הכיוון בעונות 2 ו-3.
ועכשיו מגיעה "שריקינג", שגיבורה הוא ג'ימי- פסיכולוג , שאיבד במפתיע את אשתו, ונותר לבד עם בת תיכוניסטית ועם אבל בלתי נגמר.
בניגוד לאבלים אחרים, הוא אמור להגיד "תודה" בכל יום- הכשרתו המקצועית אמורה לסייע לו להתמודד עם האבל, עמיתיו במשרד מגניבים ביותר- הריסון פורד וג'סיקה ויליאמס! ובשכונה יש לו שכנה מקסימה, שמסייעת לו בטיפול באליס, ביתו המתבגרת.
אבל כשהסדרה נפתחת, ג'ימי שיכור לגמרי עם שתי זונות בבריכה.
ומסתבר, שהשכנה לא רק מסייעת לטפל באליס, היא ממש מגדלת אותה במקום האבא.
ג'ימי פשוט לא הצליח להתגבר על הצער.
וזה גם קצת מצחיק, בזכות ההופעות המצוינות של ג'ייסון סיגל בתפקיד ג'ימי וקריסטה מילר ( המופע של דרו קארי ) בתפקיד השכנה המצוינת.
אלא שאז, ביום בהיר אחד, ג'ימי קץ בהתבכיינויות של מטופלת שלו, ועושה את מה שלא עושים בפסיכותרפיה- אומר לה מה הוא באמת חושב על בעלה, ואומר לה מה היא צריכה לעשות.
והיא עושה את זה, והשמיים לא נופלים.
לפחות לא מיד.
ג'ימי מבסוט, ועובר למטופל הבא- וטרן שסובל מפוסט טראומה קשה שגוררת אותו לאלימות קשה מול כל מי שנדמה לו שמסתכל עליו עקום.
ג'ימי לוקח את החייל לשעבר לאימוני MMA וגורם לו לחטוף עוד מכות.
הוא גם חושף אותו לביתו ולביתו, עוד משהו שפסיכולוג בחיים בחיים לא יעשה.
ובסיום הפרק הראשון – בום, הכל נופל על ג'ימי בבת אחת.
אלא שלמרבה המזל הוא רואה במה שקורה לו סימן להמשיך, מה שיספק לנו עוד סצינות משעשעות גם בפרק השני ומן הסתם גם בפרקים הבאים.
כמובן, את ההצגה גונב הריסון פורד, בתפקיד שונה לחלוטין מזה שהוא מגלם ב"1923" שלא הגיעה בינתיים לישראל.
כאן הוא פול, המנטור המקצועי של ג'ימי, האיש שראה הכל, וששומר בקנאות על פרטיותו.
בסתר הוא מסייע לאליס, ביתו של ג'ימי, אבל לא רוצה שהיא תספר על כך לאביה.
ובעיקר הוא מזועזע מהכיוון המקצועי החדש של ג'ימי מצד אחד, אבל מאוד מאוד אוהב אותו- בלי להודות בכך- מצד שני.
בזכות המשחק הנונשלנטי של פורד, ההברקות הקטנות של ג'סיקה ויליאמס, הנבעכיות החביבה של ג'ייסון סיגל בתפקיד ג'ימי והטירוף המרוסן של כריסטה מילר בתפקיד השכנה הדאגנית- מתקבלת תוצאה ממש כיפית לצפייה.
נמתין בסבלנות ליתר הפרקים.
