אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
זה אמור להיות אחד מסרטי התעודה המגניבים של השבועות והחודשים האחרונים.
סיפור על כוחו של האינטרנט, כוחו של הסרטון הוויראלי, והדרך שבה אנו מרוממים גיבורים, מבלי לבדוק כראוי בציציותיהם.
"הטרמפיסט עם הגרזן" מגולל אירוע מ-2013.
בתחילת חודש פברואר מתרחשת תאונת דרכים בפרזנו, שבסיומה הנהג הפוגע יוצא מהרכב, צורח שהוא ישו, ומונע מאישה לסייע לפצוע בתאונה, תוך שהוא כמעט חונק אותה.
במהרה מתברר, שהנהג פגע בכוונה באיש שעמד שם, כיוון שבאמת האמין, שהוא לא יכול להיענש.
משום מקום צץ לו טרמפיסט, עם גרזן, כן כן, ומכה שלוש פעמים בנהג הפוגע, עד שזה מניח לאישה המסכנה.
בבת אחת הופך הטרמפיסט לגיבור.
קוראים לו קאי, בלי שם משפחה, והוא מחפש גלים ואנשים שייקנו לו בירה חינם.
בפרץ של מודעות, או אולי במקריות, הוא מסרב לכל הבקשות לראיין אותו, מלבד עיתונאי מקומי אחד. העיתונאי מגלה תושייה, ומבקש מקאי דרך להשיג אותו. כיוון שמדובר בנווד, ללא כתובת קבועה וללא רכוש למעט התיק שעל גבו , והגרזן כמובן, הוא מעניק לעיתונאי את כתובת האימייל שלו.
הסרטון, כאמור, הופך ויראלי, כולל ה"סמאש סמאש סמאש" – הרגע שבו קאי מדגים כיצד חבט בראשו של הנהג הפוגע.
רגע אלים מאוד, אבל משהו בקאי שובה את לב כולם, והוא הפעיל אלימות למען מטרה טובה, לא?
מכאן מתפתח המרדף האמריקני שאנחנו יכולים לנחש: העיתונאי רוצה לראיין שוב את קאי, מפיקי ריאליטי רוצים לבחון אפשרות לתת לו תוכנית משלו! ותחקירן של ג'ימי פאלון רוצה להביאו לאולפן, ולהקדים את תוכניות הלייט נייט האחרות.
בתחילה קאי לא רק משתף פעולה עם ההמונים, אלא גם נהנה מאוד ממעמדו החדש. פתאום אוהבים את המוסיקה שהוא מנגן, פתאום נהנים להצטלם איתו, ולגלוש איתו, ולקנות לו בירה בלי הפסקה.
הוא מצליח לרכוב מצוין על 15 דקות התהילה שלו, עד לטוויסט הקטלני.
פה פופ טארטס יעצור כדי לא להרוס למי שעוד לא צפה בסרט.
הסיפור, בוודאי מנקודת מבט עיתונאית, הוא מרתק.
אבל החלק שאחרי הטוויסט, שהוא חלק חשוב, מאריך יותר מדי את הסרט וגורם לו לאבד קצב.
עריכה נבונה יותר הייתה מקצרת ברגעי התהילה של קאי, הבנו את הרמז ואת הקטע כבר אחרי 25 דקות בערך, ועוברת מהר יותר לטוויסט הקטלני. סרט של שעה , ולא שעה וחצי, היה משרת את הסיפור טוב הרבה יותר.
אבל, כאמור, זה עדיין חומר צפייה טוב ומוצלח.
