אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
בעולם רווי הסדרות החדשות שבו אנו חיים, קשה באמת לעמוד בקצב.
מי בכלל זוכר , ש"שר הטבעות: טבעות הכוח" הסתיימה בשבוע שעבר?
מי יזכור את "בית הדרקון" בעוד שלושה שבועות, כשעד אז יעלו עוד שלל סדרות חדשות בגופי השידור השונים.
קשה, קשה מאוד להתבלט, ולכן העלייה של THE PERIPHERAL באמזון פריים וידאו עברה יחסית בשקט.
בכל זאת, היא מגיע שבוע לאחר פרק סיום העונה של "שר הטבעות", והקמפיין של אמזון למען סדרת "שר הטבעות" כנראה לא הותיר הרבה כסף לקמפיינים אחרים.
גם כשמדובר בסדרה, שבין יוצריה ליסה ג'וי, שיחד עם בעלה ג'ונתן נולן יצרו את "ווסטוורלד", והוא גם חתום כאחד המפיקים בפועל כאן.
הסדרה מבוססת על רב מכר מאת ויליאם גיבסון, סופר שלא ממש ידוע בארץ , אם אינכם עכברי מדע בידיוני אמיתיים.
אבל לפחות לפי צמד פרקי הפתיחה של הסדרה- כדאי לכם מאוד מאוד לנסות אותה.
עוד לפני הסיפור, כדאי שתזכרו שקלואי גרייס מורץ מככבת פה בתפקיד הראשי.
היא כבר לא הילדה בת השמונה מ"קיק אס", היא כבר אישה צעירה, והכריזמה שלה לא הצטמצמה ולו במעט.
היא מסוג השחקניות , שהופכת את השחקנים שלצידה לטובים יותר.
והיא נוכחת כמעט בכל סצינה וסצינה, כי היא מעצבת את הדמות שלה, דמותה של פלין, בצורה מאוד מאוד משכנעת ונוגעת ללב.
וחוץ מזה היא גם יפה ברמות, נורוז ושחר סיאול יאמרו, שהיא הכי יפה בפער.
ועכשיו לעלילה, שלא במקרה גם מזכירה את "ווסטוורלד", מה שאולי מסביר את המשיכה של ג'וי ונולן לפרויקט הזה.
פלין, בגילומה של מורץ כאמור, היא צעירה שמטופלת באם חולה מאוד ובאח ששב מהצבא עם בעיות. השנה היא 2032, והיא מחלקת את זמנה בין טיפול באימה ובאחיה לבין עבודתה בבית הדפסה בתלת מימד.
היא גם גיימרית מוכשרת, ומסייעת לאחיה להרוויח כסף באמצעות כישורי המשחק שלה.
יום אחד הוא מקבל קסדה חדשנית לבחינת טכנולוגיית סימולציה חדשה לגמרי, ומבקש מפלין לנסות אותה עבורו.
וכאן הבלגן מתחיל.
על אף העובדה , שבסרטונים שתראו מיד מסבירים בערך מה קורה ומה הטוויסט בעלילה, פופ טארטס יימנע מהסבר של יותר משתיים שלוש שורות, ברשותכם.
פשוט משום שזה הורס את הכיף של הצפייה בצמד פרקי הפתיחה.
פלין מגלה טכנולוגיה שהיא לא מכירה, ולפתע לא רק נמצאת בסימולציה אלא גם ממש מרגישה תחושות של כאב ועונג.
העניין הוא שהסימולציה היא לא בדיוק רק סימולציה…. ויש לנו גם שני קווי זמן , שלא תמיד ברור אם ייפגשו ומה הקשר ביניהם.
העלילה מתקדמת בקצב מהיר, והאקשן גם כן טוב, אבל פופ טארטס התרשם בעיקר מהדמויות ומפיתוחן.
על פלין כבר דיברנו, אבל גם אחיה ברטון, חבריו לשירות הצבאי לשעבר, קונור שנפצע יותר מהם, וקורבל האכזר מצליחים לסקרן ולייצר מימד נוסף לסדרה, מעבר לעניין הטכנולוגי והמד"בי המוצלח לכשעצמו.
ובינתיים גם לא ממש קשה להבין את העלילה, אם כי כדאי להיות בקשב מלא בעיקר בפרק השני, שבו חלק מהמושגים החדשים כל כך לפלין מוסברים לה, וכפועל יוצא גם לצופים.
ועל אף העובדה ששני הפרקים הראשונים ארוכים יותר משעה, כל אחד , המתח הגבוה נשמר והצפייה חולפת ביעף, ומשאירה טעם של עוד, לקראת הפרק הבא, שיגיע בשישי.
בקיצור- מומלץ.
נסיים בסרטונים
