אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
פרויקט עיצובי חדש מאת תמרה אפרת:
"האמנויות הדקורטיביות של היום"
נשות הטקסטיל בבאוהאוס
הפרויקט החדש של המעצבת תמרה אפרת, החל כמחקר על נשות הטקסטיל בבאוהאוס במסגרת חגיגות ה- 100 שנה לבאוהאוס. הפרוייקט עוסק בתרגום קראפט ידני לקראפט דיגיטלי ובטרנספורמציה של גווני צבע לסקאלת גבהים. הוא לוקח אלמנטים מתוך אריגים שנוצרו ע"י אמניות באוהאוס, מעביר אותם פעולות של מניפולציות אלגוריתמיות ובעזרת מדפסות תלת מתרגם אותם לסט של 17 כלי פורצלן.
פרויקט זה, המציג סדרה של כלי פורצלן, עוסק במעבר ממלאכות יד מודרניסטיות למלאכות עכשוויות המבוססות על עיצוב אלגוריתמי, מחקר דיגיטלי ותוכנות מיפוי והדפסה תלת-מימדית. הוא פותח שאלות פוליטיות ותהיות אישיות הנוגעות לתהליכי ייצור, זהות מגדרית, יחסי כוחות, דפוסי צריכה ומוסכמות אסתטיות. העבודה מבקשת להבליט את המימד הסיזיפי של מלאכות יד נשיות שונות ולבדוק את הרלוונטיות שלהן היום, בעולם טכנולוגי וגלובלי בו גוברת הכמיהה לקראפט, לעבודה אישית, לתרבות מקומית ולרגישות אקולוגית.
הפרויקט החל במחקר שבחן עבודות של מורות וסטודנטיות בבאוהאוס – מוסד שהפך בארץ שם נרדף לאדריכלות שנות ה-30 בתל אביב – והתייחס למימד הפחות לבן, גברי, אדריכלי ומוכר שלו.
הבאוהאוס, אשר נפתח ב- 1919, לפני כמאה שנה, הצהיר על שילוב בין האמנויות היפות והשימושיות ועל הזדמנות שווה לנשים. בסמסטר הראשון נרשמו אליו גבר אחד ואישה אחת ובשני 79 גברים ו-84 נשים. ואלטר גרופיוס, מנהלו הראשון של הבאוהאוס, הצהיר: ״לא יהיה הבדל בין המין היפה למין החזק [כך במקור!]. יהיה שוויון מוחלט וגם אותה מחויבות של כל אנשי המלאכה לעבודתם״. בפועל, מעמדן של הנשים בבאוהאוס היה נחות משל הגברים. מרביתן עסקו במלאכות ולא באמנות או בארכיטקטורה, בודדות הצליחו להשתלב בסגל ההוראה.
הפרויקט עוקב אחר עבודתן של מספר אורגות שלמדו או לימדו בבאוהאוס. הוא חוקר, מנתח ומשחזר את המתודות והטכניקות בהן השתמשו ליצירת טקסטילים ושטיחים, ולומד את הפטרנים, המקצבים והקומפוזיציות המאפיינים כל אחת מהאורגות. עם זאת, הפרויקט אינו מצטמצם לבניית מבט חדש על עבודות באוהאוס מסוימות, אלא מציע אפשרויות בנות זמננו של תרגום-קראפט באמצעות טרנספורמציה חומרית, שינוי מורפולוגי ומניפולציה אלגוריתמית.
סט הפורצלן כולל 17 אובייקטים שונים. כל אחד מתייחס לשטיח אחר. הוא תוכנן ועוצב באמצעות טכניקת מיפוי אלגוריתמית אשר תרגמה גווני צבע לסקאלת גבהים ויצרה תבליטים טופוגרפיים. התבליטים עוצבו ככלים שימושיים, הודפסו במדפסת תלת מימד, ושימשו כעובדים ליצירת תבניות פורצלן.
תמרה אפרת, מעצבת רב-תחומית ויזמת, בעלת סטודיו עצמאי. עבודותיה עוסקות בקשר שבין עבודות קראפט מסורתיות וטכנולוגיות מתקדמות. בעלת תואר ראשון בעיצוב אופנה משנקר ותואר שני בעיצוב תעשייתי וטכנולוגיה (בהצטיינות) מבצלאל. בעלת מותג עיצוב עצמאי, מרצה ומייצת לסטארטאפים וחברות בנושאי טקסטיל ועיצוב.
עבודותיה מוצגות במוזיאונים וגלריות רבות בארץ ובעולם, בין היתר בשבוע העיצוב ברלין, שבוע העיצוב ישראל, שבוע העיצוב של טוקיו, מוזיאון קראפט באוסטרליה, מוזיאון העיצוב חולון, בית העיר ועוד..
Tamara Anna Efrat:
