אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
סינמטק תל אביב מציג:
סופ״ש ט״ו באב על המסך הגדול
לכבוד ט״ו באב המתקרב ובא, סינמטק תל אביב מציע תכנית סרטים רומנטית ומתוקה, עם קלאסיקה על זמנית וטרילוגיה עדינה ומרגשת. מוזמנים ומוזמנות להגיע, לצפות ולהתאהב!
נינוצ׳קה | 23.7
מסע הפרסום של הסרט יצא בכותרת "גארבו צוחקת". האחראים לשינוי בתדמית של גרטה גארבו, כוכבת העל ההוליוודית שעברה ממלודרמות טרגיות אל הקומדיה השנונה והקלילה, היו הבמאי לוביטש ותסריטאיו. העלילה עוסקת בקומיסרית רוסיה קשוחה וקרת מזג, שמגיעה לפריז בשליחות הממשל הסובייטי ונכבשת בקסמי ג'יגולו מקומי והשפע הקפיטליסטי. כמו סרטיו הגדולים של לוביטש, זוהי קומדיה שמאופיינת בשלמות כמעט מוחלטת – דיאלוגים, סיטואציות קומיות ומשחק נפלא.
לפני הזריחה | 24.7
ג'סי, צעיר אמריקאי פוגש בסלין, סטודנטית צרפתייה, תוך כדי נסיעה ברכבת מבודפשט לוינה. השיחה המתפתחת ביניהם מגרה את מוחם וחושיהם וג'סי מציע לסלין לבלות איתו ביומו האחרון בוינה לפני שהוא חוזר לארה"ב. במהלך יום זה הם מסיירים בוינה ובבתי הקפה שלה ומדברים על אמנות, פילוסופיה ואהבה… קסמו של סרט רומנטי זה מצוי באיזון הנכון שבין הפואטי לבין היומיומי. הגיבורים אמנם מדברים על אהבה אך עם תיבול של ציניות והומור – "האהבה היא רק אמצעי בריחה לשני אנשים שלא מסוגלים להיות לבד", אומר הגיבור.
לפני השקיעה | 24.7
תשע שנים אחרי הלילה ההוא בווינה ג'סי וסלין נפגשים שוב. עכשיו הוא סופר מצליח שמסיים מסע יחסי-ציבור אירופי לספרו החדש. בפריז, כמה שעות לפני הטיסה הביתה, הוא נתקל בסלין. האם פרק הזמן שבו ישוטטו יחד יחזיר את הקליק מפעם, או שהזמן שחלף ייבש את גמישות הלב? כמו ״לפני הזריחה״, גם היצירה שלפנינו לא בנויה על תסריט סיבתי ותפניות עלילה מחוכמות, אבל יש כאן זוג שחקנים אינטליגנטים ובמאי שהוכיח בקריירה שלו שלעשות סרטים בגבולות אמנות הקולנוע זה הלחם והחמאה שלו.
לפני חצות |24.7
תשע שנים חלפו מאז איחר ג'סי לטיסה בפריז ונשאר בדירתה של סלין. הוא עזב את אשתו, הוא וסלין הביאו תאומות לעולם. אם בתחילה נדמה כי שגרת הנישואין כיבתה את עולמם הפנימי, לאט לאט מתגלה כי הרומנטיקה, האינטימיות, הישירות והשיתוף עדיין שם. דלפי, הוק ולינקלייטר – החתומים במשותף על התסריט – מצליחים להביא למסך תמונה מצחיקה וכואבת המתארת היטב החשש מהסתיידות החיים. מול החשש הזה, מציע הסרט רעננות משמחת, שמעוררת את אותה התפעלות שעורר כבר הסרט הראשון על כי באמת אפשר לעשות סרטים עדינים כאלו.
