בואו נדבר על זה: פאודה עונה 3 פרק 12 – סיום העונה!

   היזהרו מקלקולונים, ואל תקראו את הפוסט הזה, אם טרם צפיתם בפרק סיום העונה של "פאודה".

 

פאהם ???

 

מעתה והלאה- קלקולונים לרוב.

 

האמת היא שפופ טארטס ניחש , מהו ה"נוקאאוט" שמתכנן בשאר, אבל לא היה בטוח, שיוצרי "פאודה" יילכו עם זה.

 

עד הסוף.

 

אבל הם הלכו.

 

כפי שעשו בכל העונה הזאת, ללא ספק הטובה ביותר של הסדרה.

 

כי בעונה השלישית של "פאודה" קיבלנו כתיבה ברמה של הוליווד, דרגה אחת מעל מה שאנחנו רגילים לקבל.

 

ואקשן ברמה גבוהה במיוחד, יוצאת דופן להפקה ישראלית.

 

לא ברור אם זה הניסיון המצטבר, או שמא הכסף שזרם מהמכירה לנטפליקס, אבל כל ירייה באקדח נראתה אמינה, וכל ראש מתפצפץ ובית נהרס נראו אמינים לעילא ולעילא.

 

מגבלת הצילום בעזה גרמה לכך שרוב הסצינות ב"רצועה" היו סגורות , ללא לונג-שוטים, וזה בסדר גמור.

 

כי כל הדמויות בעונה השלישית של פאודה, המוכרות והחדשות, קיבלו טיפול אוהב במיוחד מהתסריטאים.

 

פסגת ההישגים של העונה הזאת היא כמובן הסיפור של בשאר חמדאן.

 

כשהוא מתחיל את העונה הוא צעיר פלסטיני, שלא יודע בכלל מה זה "מוקוומה" ולא חולם לצעוק "תכביר" בראש מסע הלווייה.

 

הוא מסיים את העונה, עם הסוהר של אבא שלו וכיפה לבנה גדולה על הראש.

 

והכל – בלי ספק בכלל- בגלל המעורבות של דורון בחייו.

 

בשאר נגרר לטרור בגלל ההתערבות של דורון, אבל פעולותיו בפרק האחרון הן כמובן פועל יוצא של החלטה קרה ומחושבת.

 

הוא אולי לא היה הופך לטרוריסט ללא "אבו פאדי", אבל משהפך לטרוריסט- הוא קיבל עליו את המשימה בלב שלם.

 

מהרגע המצמרר בתחילת העונה, שבו שקל לרצוח מתנחל עם תינוק כדי להינצל מגזר דין מוות של חמאס, ועד לרצח של יערה בביתה- הוא השלים מעגל שלם וכעת יהיה בוודאי מנהיג חמאס בכלא.

 

את דורון הוא , מן הסתם, ריסק לגמרי, והאתגר בעונה הבאה יהיה לא להפוך את דורון לקלישאה מהלכת של גיבור סדוק ופגוע.

 

דורון עצמו הראה בעונה הזאת התפתחות מסוימת גם כן, ויכולות המשחק של ליאור רז הפכו באמת לרמה אחת מעל כולם.

 

המשחק שלו מסייע להתמקד בדמות של דורון, ומן הסתם הבלגאן עם הילה – החולייה החלשה בעונה הזאת – יחזור אליו כבומרנג בעונה הבאה.

 

תסריטאות מצוינת ולא שגרתית, תסריטאות הוליוודית, התגלמה בהחלטה לסיים את חטיפת יערה שני פרקים לפני סוף העונה.

 

בניגוד לציפיות של כולנו.

 

אבל זה לא סוף הסיפור.

 

וההתמודדות של דורון, סטיב, אלי, נורית והחבר'ה עם השכול תוארה ביד אמן.

 

וכמו תמיד- אם תרצו יחס הוגן גם למחבלי חמאס, ניסיון להבין מה מניע אותם וכיצד משפחותיהם חיות תחת המעקב המתמיד, כיצד נראית שנאה יוקדת לישראל- בואו ל"פאודה".

 

בשאר, בגילומו של עלי דקא המצוין, היה דוגמה מצוינת.

 

אבל לא נשכח את ג'ורג' אסקנדר, שגילם את אבו מוחמד, האני אל ג'עברי, וכל מבט מאיים שלו הקפיא את הצופה.

 

היו שלום, פאודה, ואנא מהרו לשוב עם העונה הרביעית.

 

רצוי לכלול בה את בשאר, בבקשה.

 

ותנו לדנה גם קצת יותר זמן מצלמה.

 

אללה מעכ.