אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
בום.
דורון מאמן איגרוף?
קפטן איוב שוב שמנמן?
יש מנהרה חודרת, שלא שימשה לפיגוע מיידי אלא לפריסה בגדה של אנשי חמאס עזה?
אתם יודעים את זה, אתם רוצים את זה:
פאודה חזרה, ולפחות לפי פרק פתיחת העונה, חזרה ובגדול.
תעשיית הטלוויזיה בישראל עדיין אינה מסוגלת לייצר עונות חדשות לסדרות מצליחות בקצב הגיוני, של פעם בשנה.
וזה בסדר.
עד שתהיה כאן מאסה של אנשים מקצועיים בכל הדרגים החשובים ליצירת סדרה טובה, יחלפו עוד כמה שנים.
אין צורך עדיין להיות פס ייצור.
ואם המשמעות היא להמתין שנתיים בין עונה לעונה של "פאודה", אפילו שלוש, אז המחיר שווה את זה, בתנאי שנקבל עונה טובה.
פרק הפתיחה לקח את "פאודה" למחוזות אחרים, וטוב שכך.
קודם כל- דורון מוטמע בתוך דהארייה, כמאמן איגרוף של בשאר.
בשאר חמדאן.
למה דווקא שלו?
מהר מאוד נבין זאת- אביו, ג'יהאד חמדאן, "אבי האסירים", משתחרר ממש עכשיו מהכלא בישראל אחרי עשרים שנה.
הוא ה"אלדר סטייטסמן" של אסירי חמאס, של המוקאוומה, וכולם מצפים ממנו לחזור במהרה לפעילות הטרור.
אז מה אם התחייב בפני שב"ס שלא יחזור לעסוק בטרור?
כולם מתחייבים, גם סינוואר וחבריו ששוחררו בעסקת שליט.
אלא שג'יהאד חמדאן הוא אדם אחר עכשיו, מכפי שנכנס לכלא.
קודם כל, הוא ממש אכול צער על אובדן השנים במחיצת רעייתו וילדיו.
שנית, הוא אינו חדור נקמה ורצון לפגוע ביאהוד.
מסתמן, שלהיפך.
והשחקן הנהדר חאליפה נאטור, שמגלם אותו, צריך להיות מועמד לאמי רק על פי פרק הבכורה.
הרבדים השונים בדמותו של אסיר, שנכנס צעיר ויוצא זקן, מגולמים במבטים, שתיקות, אנחות, וכמובן מערכת היחסים עם הסוהר הישראלי שמסתיימת בחיבוק אמיץ ביציאה מהכלא.
וכמובן באישור להכין כנאפה לפני שחרור.
יוצרי "פאודה" שוב מגלים אומץ נדיר בציבוריות הישראלית, כשהם מציירים את ג'יהאד חמדאן כאנושי לגמרי.
אחרי כל כך הרבה שנים בכלא, סביר להניח שהוא אחראי לרצח ישראלים.
אבל הוא מקבל טיפול אוהב.
כמובן, מדובר בחרב פיפיות.
היכן שישראלים עלולים להיפגע מדמות של אסיר ביטחוני אנושי, גם הערבים והפלסטינים עלולים להיפגע: מה פתאום אסיר, ש"חוזר בתשובה" בכלא ומחבק את הסוהר הישראלי?
על קו התפר הדק הזה מהלכים להם יוצרי "פאודה" מהיום הראשון, ונדמה שהם לא מתכוונים להתנצל או להסביר בפני אף אחד.
וטוב שכך.
דמותו של דורון, כאמור כעת מאמן האיגרוף אבו פאדי, מגלמת שוב את האהדה הגדולה שיש למסתערבים לתרבות הערבית.
אין ניסיון לייפות את המציאות או להציג רק את הצד החיובי. אבו פאדי הוא מאמן איגרוף , אבל גם מספק לבנות חבלה לחמאס, במו ידיו.
צריך לעצור את המחבל הראשי, פאוזי שמו בינתיים, ולכן צריך ללכלך את הידיים. ואם זה אומר לספק אמצעי לחימה למחבלים שרוצים להרוג יהודים- זה יקרה.
העדר "פס הייצור" שהזכרנו בתחילת הפוסט, בא לידי ביטוי גם בדברים שפחות היו מוצלחים בפרק.
פופ טארטס, כחניך מצטיין של סדרות מתח לאורך השנים, ניחש משלב מאוד מאוד מוקדם בפרק, כיצד הוא יסתיים.
כלומר: מה יהיה הפיצוץ, הפיגוע, שיתניע את העונה.
ומי ייפגע בו.
הרמזים לכך נשתלו ביד לא ממש עדינה, וחבל.
אבל זה כאמור לא פגם בהנאה, במתח ובעיקר בהשתאות מול המסך- הדבר הזה נכתב, צולם ונערך בישראל, בידי ישראלים, ונראה כמו סדרת מתח בינלאומית לכל דבר.
וכדובדבן על הקצפת- הדבר הזה שוב יביא לנו כבוד ברחבי העולם, ואולי גם יסייע לאוכלוסייה שעד להגעת "פאודה" לא ממש התייחסנו אליה ברובנו: השחקנים הערבים-ישראלים, השחקנים הפלסטינים , שמשתתפים ביצירה הלא פשוטה הזאת כדי לסמן את משמעות הדו-קיום עבורם.
יופי של פרק! בתקווה להמשך עונה מוצלחת.
