אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
בואו נבהיר משהו מההתחלה:
פופ טארטס סירב בתוקף להצטרף לקולות הבכי והנהי בסגנון "אוי אוי אוי הרמה של 'המתים המהלכים' ירדה, מאז עונה 7 זו לא אותה סדרה" וכל הבלה בלה בלה הזה.
נכון, הטבח שביצע ניגן באייברהם ובגלן היה יוצא דופן בכל קנה מידה טלוויזיוני, אבל התאים לרוח המקור הקומיקסי ובעיקר לביסוס דמותו של ניגן כרשע האולטימטיבי.
נכון, בעונה השמינית, עונת המלחמה בניגן, היו פרקים שנמתחו כמו מסטיק, בעיקר פרק הפרידה מקרל. אבל זה טבעי במהלך חייה של סדרה ותיקה.
אי אפשר לרצות את כולם כל הזמן.
מה שכן אפשר זה לדווח בהתלהבות מדי תחילת עונה על כך ש"הפעם הסדרה הולכת בכיוונים חדשים, המעריצים יופתעו, המעריצים יאהבו, יש הפתעות".
יופי.
ובעניין הזה הווליום של הדיווחים בסגנון הזה הלך וגבר בשבועות האחרונים, ככל שהתקרבה שעת השין, אולי על רקע ירידה ברורה בנתוני הרייטינג בארה"ב, אולי גם בשל הפקדת מושכות הסדרה בידיה של שואו-ראנרית חדשה, אנג'לה קאנג שהחליפה בתפקיד את סקוט מ. גימפל.
הוא, אגב, לא הלך לשום מקום, אלא דווקא קיבל שידרוג- אחראי על מבחינת קריאייטיביות לכל יקום "המתים המהלכים" ב-AMC.
עכשיו, אחרי שהנחנו את כל זה בצד, איך לדעתכם היה הפרק?
מבחינת פופ טארטס זה היה פרק מצוין, עם בעיה אחת קטנה ולא משמעותית.
נתחיל בבעיה, כי היא באמת לא משמעותית מדי, ולכן נסיים איתה מהר: קאל מת, וזה עצוב. אבל מי בכלל הכיר את קאל? הוא רצה להציל סוס, הוא נראה בחור סבבה, וההורים שלו מאוד אומללים. אבל בואו לא נבזבז על זה כל כך הרבה דקות, כי לא באמת הכרנו אותו.
מכל הבחינות האחרות- זה היה פרק מצוין.
הקפיצה בזמן קדימה מתוזמנת בערך כשנה וחצי לאחר הניצחון על ניגן.
הבעיות של ריק וחבריו רק הולכות וגדלות מבחינת העולם שמסביב: המהלכים עדיין כאן- גם אם הם כבר ממש מרקיבים.
ברדיוס ענק של קילומטרים מסביב למושבות של גיבורינו בווירג'יניה כבר לא נותרה טיפת דלק.
וסופות מזג האוויר הורסות תשתיות , בשל העדר תחזוקה מתאים לאחר קריסת העולם המודרני.
מכאן השימוש הנרחב בסוסים, והמעבר לחיים בסגנון המערב הפרוע, שאינם מצריכים דלק וחשמל.
עד לגבול מסוים, כמובן. מתישהו יצטרכו לייצר דלק, וכמה שיותר.
זהו הרקע למתח הגובר בין המושבות: באלכסנדריה ריק מישון וחבריהם, בהילטופ מגי שתקועה עדיין עם גרגורי ולהבדיל עם ג'יזס, וב"מחסה" המושיעים לשעבר, שמקבלים עליהם את מנהיגותו של דריל.
בממלכה נדמה שהכל בסדר, לפחות לפי פרק הבכורה- ולמלך יש גם בת זוג- קרול!!! איזה זיווג נהדר!
מטבע הדברים, בהילטופ הפעילות החקלאית היא המוצלחת ביותר, ואצל המושיעים היא הגרועה ביותר. הם לא מצליחים לגדל כלום בשטח, ששימש מפעל לפני האפוקליפסה.
לכן מגי והילטופ מעבירים מזון רב למושיעים, כדי למנוע מהם לקרוס.
אבל המתיחות עדיין שם, מתחת לפני השטח.
וכשקאל, שהתגורר עם הוריו בהילטופ, מת במשימת המוזיאון, השטח מבעבע וגרגורי מנצל זאת היטב.
מסתבר, שהעובדה שהפסיד בהפרש ניכר למגי בבחירות דמוקרטיות שנערכו לא מכבר אינה מרפה את ידיו.
הוא משפיע על אב שכול לנסות לרצוח את מגי על קברו של גלן!
ואחר כך מנסה לרצוח אותה בעצמה, כשהיא מגיעה להתעמת עימו.
ואצל המושיעים מופיעות כתובות גרפיטי בסגנון "כולנו עדיין ניגן", ואחוז הערסים/עבריינים באוכלוסייה שם עדיין גבוה מאוד.
ריק הוא מנהיג סבבה לגמרי, אבל גם הוא לא מבין שהוא מותח את עצבי אנשי הילטופ עד הקצה.
רק כשמגי מתעמתת איתו, בדרכה הקשוחה והמנומסת, הוא מתחיל להבין שהעולם אינו מושלם כפי שנדמה לו מדי בוקר, כשהוא מתעורר עם מישון וג'ודית בביתו.
את המתח מחליטה מגי לשחרר באמצעות תליית גרגורי, ולא תשמעו מפופ טארטס שום טענה בעניין הזה. גרגורי קיבל כבר שלל הזדמנויות, עבר את הגבול בכל פעם ופעם, ועכשיו גם ניסה לשלול מהרשל הקטן את אימו.
יש גבול, ובעולם חדש צריך למתוח את הגבול.
הבעיה היא שאת הגבול הזה כדאי מאוד למתוח גם ב"מחסה", אצל המושיעים. ודריל, שגם הוא לא מרוצה כל כך ממה שקורה עם ריק, לא רוצה להישאר שם.
ומחבורת המושיעים תבוא כנראה הפורענות.
אז מישון חולמת על אמנה שתסדיר את היחסים בין המושבות, אבל כשצד אחד רעב, וצד נוסף צריך לספק את תאבונו של הצד הרעב, אין סיכוי לשלום בר קיימא.
בוודאי לא כשעמוק בתא הכלא באלכסנדריה חי עדיין ניגן, שמשום מה לא קיבל זמן מסך בפרק פתיחת העונה.
הייתה לנו גם סצינה מצוינת במוזיאון להיסטוריה, שאליו הגיעו החבר'ה מכל המושבות כדי לקחת כל מה שאפשר: מחרשות, עגלות וזרעים שנשמרו שם.
ראינו את ה"לוק" החדש של האב גבריאל, של ג'יידיס/אן וכמובן של ריק הבוגר.
ורשמנו לעצמנו פרק נוסף עם אנדרו לינקולן בדרך אל עזיבתו הבלתי נמנעת, שתהפוך את הסדרה לנבדלת בצורה משמעותית מהמקור הקומיקסי.
פתיחה מצוינת לעונה, ונקווה שימשיכו כך.
בואו נציץ אל הפרק הבא
כצופה אדוק של הסדרה וקורא נלהב של סיכומייך בנושא סדרות, אני חייב לאגיד שהפעם אתה טועה.
המון אנשים בקבוצה שלי(כ 10 אלף איש), נטשו את הסדרה מזמן ואני מבין אותם. אני עצמי פרשתי באמצע עונה 8 והמשכתי רק בגלל שפרק הסיום היה מעולה.
פרק הפתיחה היה בינוני וגרגורי(ברוך שפטרנו) היה מצויין.
קאל- כפי שכתבת לא מעניין כלל וגם האופן שהוא מת די משעמם.
תחילת הפרק דווקא היה לא רע והנפילה של הקינג היתה מרגשת.
מעבר לזה הכל סתמי. נמאסה עליי האופטימיות, צריכים סיפור חדש ומייד, כפי שניגן הביא משב רוח מרענן.
אתן צאנס לעוד פרק או שניים ואז אחליט אם להמשיך או לא.