אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
לא ברורה ההיסטריה בדיווחים מארצות הברית, לא ברורים הציונים הנמוכים שהסרט זוכה להם- נמוכים אף יותר מאלה של "באטמן נגד סופרמן":
יחידת המתאבדים הוא סרט קומיקס קיצי סביר בהחלט.
הוא דבילי, הוא לא מתקרב לקרסוליים של סרטי מארוול, אבל הוא אינו מזיק, ויש בו רגעים מבדרים.
המגרעות קיימות, נראות היטב על המסך , אבל מכאן ועד להתגוללות הגדולה עליו הדרך ארוכה.
פופ טארטס כאן כדי להרגיע: זהו סרט קומיקס במובן הישן של המילה- כלומר לא אחד מסרטי העידן החדש שבהם מצליחים היוצרים לשלב בין לכאורה ריאליזם לבין העולם המטורלל של סיפורי העלילון.
זהו סרט קומיקס שכולו , מההתחלה ועד הסוף, לוקה בחוסר סבירות קיצוני וזה בסדר גמור.
הוא מספק תמורה למחיר הכרטיס, בוודאי בימים חמים אלה, והוא מספק בידור סביר.
הוא אינו סרט טוב, אבל הוא גם אינו גרוע.
אוקיי?
אוקיי.
ועכשיו למלאכת הביקורת , שתכלול פירוט על הסרט וכמובן גם קלקולונים.
אז אם טרם צפיתם בו, ואינכם רוצים לגלות מראש מה קורה- הפסיקו הקריאה מיד.
מתחילים.
"יחידת המתאבדים" מבוסס על עלילות קומיקס, שאיחד את הנבלים הגדולים של די סי קומיקס לחבורה אחת, שאולצה בלחץ של ארגון ממשלתי סודי לבצע מעשי גבורה, להילחם בגורם רוע אכזרי וקשה יותר מהם.
החבורה גדולה, אבל הבולטים שבה הם "דדשוט", צלף קטלני שאותו מגלם בסרט ויל סמית'.
והארלי קווין, לשעבר פסיכיאטרית , שטיפלה בג'וקר בעת שהיה כלוא, התאהבה בו ואיבדה כמה ברגים בראש. בסרט מגלמת אותה מרגו רובי .
שלא במקרה גם בסרט שלפנינו השחקנים היותר מוכרים לוהקו לצמד התפקידים הזה.
את הג'וקר, שאינו חבר בחוליית המתאבדים אבל נוכח בזירת האירועים בשל הקשר שלו להארלי קווין, מגלם ג'ארד ליטו, אולי השחקן המתאים ביותר כיום לגילום הדמות המופרעת.
הרוע שמולו צריכים להיאבק הנבלים שהופכים בעל כורחם לגיבורים? מישהי שאמורה הייתה להיות חלק מיחידת המתאבדים, אבל נכנעה לדחפיה הרעים, עוד לפני שהארגון הממשלתי הספיק "להכריח" אותה להיות טובה, כמו שעשה לאחרים.
העלילה מתרחשת ביקום של די סי קומיקס, אחרי מותו של סופרמן וכשהעולם חושש ממפלצות ונבלי על.
השאלה ההגיונית שנשאלת היא מה יקרה אם הסופרמן הבא לא יהיה שותף לערכים האמריקניים, אלא יחליט לחטוף את נשיא ארצות הברית מהחדר הסגלגל ולפוצץ באמצעות ראיית הלייזר שלו את גבעת הקפיטול.
אישה בשם אמנדה וולר, בגילומה היעיל והמוצלח של ויולה דייויס, לוקחת על עצמה את המשימה לארגן את יחידת המתאבדים.
בתחילה, כצפוי ובהתאם לחוקי הז'אנר, היא נתקלת בהתנגדות והסתייגות מצד עמיתיה הגנרלים.
אבל כשהמשבר מחריף , והעולם נמצא שוב בסכנה, יחידת המתאבדים מקבלת אור ירוק לפעולה.
הזירה אינה מטרופוליס, וגם לא גות'האם סיטי, אלא עיר שטרם שמענו עליה, בשם "מידוויי סיטי".
שם מתמקמת המכשפת, היצור הקדום הרע שרוצה להשתלט על העולם וכמובן להחריב את האנושות כולה.
חברי יחידת המתאבדים יוצאים אל העיר , ובתום שלל הרפתקאות, ניסיונות למתוח את החבל , קרבות עתירי אקשן, התערבות מטופשת של הג'וקר שרוצה לשחרר את החברה שלו ועוד כהנה וכהנה- הם כמובן מצילים את המצב.
המגרעת הראשונה של הסרט היא הרצינות התהומית שבה הוא לוקח את עצמו. רצינות שמן הסתם הוכוונה מלמעלה בידי זאק סניידר, הבמאי המושמץ של "באטמן נגד סופרמן", שעדיין משך בלעדיו בכבלים הקריאייטיביים של סרטי די סי קומיקס בזמן ש"יחידת" צולם.
אחרי הפיאסקו של "באטמן נגד סופרמן", סניידר הוזז מעט הצידה. הוא עדיין מביים את "ליגת הצדק", אבל הוא כבר לא המחליט הבלעדי. ועל פי הדיווחים מהוליווד, "יחידת המתאבדים" נכנס לצילומי השלמה בהולים כדי "להזריק" לתוכו יותר הומור.
זה כמובן מורגש בסרט, כי הרגעים שבהם הדמויות משתעשעות נראים "מודבקים" ולא קשורים לטון הקודר הכללי.
אם הכוונה בטון הקודר הייתה לגרום לנו לא להתאהב בקלות ברעים, ולהבין עד כמה מורכבת המשימה שלהם להיות פתאום טובים- המשימה נכשלה.
בעיקר בשל העדר פיתוח ראוי של מרבית הדמויות.
נעזוב לרגע בצד את הג'וקר- עוד נשוב אליו- אבל יחידת המתאבדים מרגישה כחבורת רקדני משנה שמלווים את צמד הכוכבים, דדשוט והרלי קווין.
לשניהם יש סיפור רקע מושקע, לדדשוט יש אפילו בת חמודה שהיא בבת עינו, אבל כל השאר נזרקים לתוך הבלגאן כמעט בלי הסבר ובלי שנזכה להכיר אותם יותר מדי.
קילר קרוק , קפטן בומרנג, אל דיאבלו- כולם חביבים ומשתדלים אבל לא מצליחים להותיר על הצופה רושם אמיתי.
ויש גם דמות בשם קטאנה, שמצטרפת כמעין מלווה לחבורת הרעים. היא לא אמורה להיות רעה, אבל כשנדמה שהחבורה מתפרקת היא צועדת דווקא עם הרעים לתוך הבאר הקרוב. מה נסגר?
והיה גם נבל, שפתאום הוצג ללא כל הקדמה, בשם "סליפ נוט". בניגוד לחבריו, הוא לא זכה לאקספוזיציה על המסך, לא ממש הבנו מה יכולותיו ומדוע הוא כלוא, והופ- הוא צורף לצוות.
ברגעים הראשונים של המשימה ההתאבדותית מחליט אחד הנבלים לבחון את האיומים של אמנדה וולר והארגון המפקח. לא קשה לנחש מי הנבל שישלם במהירות בחייו משום שלא האמין שאפשר לחסל אותו במהירות- כן, זה אותו נבל שזכה להכי פחות זמן מסך והסברים עד אז.
אבל, ויל סמית עושה עבודה סבירה פלוס כדדשוט, גם אם הסצינות עם ביתו מגוחכות למדי, והטקסטים שבפיו דביליים.
ומרגו רובי נראית נהנית מכל רגע לגלם את הרלי קווין המטורללת, עד כדי כך שב"האחים וורנר" כבר מדברים על לתת לה סרט ספין אוף.
ושניהם מצליחים להחזיק את חבורת הנבלים בצורה יעילה על המסך.
והנה הגענו אל הג'וקר. אי אפשר לקנא בג'ארד ליטו, שנכנס לנעליים הגדולות שהותיר אחריו הית' לדג'ר.
אבל ליטו נראה כמי שהשקיע רבות בעיצוב הדמות, והג'וקר שלו גם מרגיש האכזר מכולם.
בניגוד לגלגולים הקודמים של הדמות, הפעם אנו רואים גם מה זה אומר כשהג'וקר מאוהב ואיך זה מתבטא על המסך.
אבל, וזה אבל גדול, הנוכחות של הג'וקר על המסך קצרה מדי.
הוא מתחיל כדמות נוכחת-נפקדת מרכזית, אבל אז מושלך הצידה וחוזר בסוף לעוד כמה רגעים.
וגם זה עניין כנראה של מיומנות של תסריטאים ובמאי.
ולמרות המגרעות- זהו סרט כיפי. חלק מסצינות הפעולה שוות צפייה נוספת, והאווירה הכללית היא של טמטום חינני, גם אם לעיתים הבוסים לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות.
לא ברור עדיין אם ל"יחידת המתאבדים" יהיה המשך, אבל הסרט הוא בהחלט שיפור לעומת "באטמן נגד סופרמן".
עוד כמה הערות והארות על "יחידת המתאבדים":
1. "יחידת המתאבדים" ישבור קופות ברחבי העולם, אבל ייבחן במבחן ההתמדה, ובשאלה האם יצליח להגיע למיליארד דולר הכנסות, נתון שאליו "באטמן נגד סופרמן" לא הצליח להגיע. אם יגיע למיליארד דולר, סביר להניח שנזכה לסרט המשך בעתיד. אם לא, ייתכן שנסתפק בספין אוף בכיכובה של הרלי קווין, אם כי גם הוא טרם אושר סופית להפקה.
2. כיאה לסרט שנועד להציג לנו את העולם המורחב שבו פועלים סופרמן ובאטמן, בן אפלק קופץ להופעת אורח קצרצרה במהלך הסרט. והוא גם מככב בסצינת פוסט-כותרות הסיום .
3. קצת מוזר, שאיום כה גדול על שלמות העולם אינו גורם לוונדר וומן ולבאטמן להזדרז ולסייע לנבלי העל שמנסים לנטרל אותו. אבל בואו לא נחפש היגיון ביקום קומיקסי, בכל זאת…
4. מידוויי סיטי, העיר שאנו מכירים לראשונה, היא אחת מהערים הגדולות ביקום של די סי קומיקס. בניגוד ליריביהם ממארוול, הגיבורים של די סי קומיקס פועלים בערים מדומינות ולא בערים קיימות כמו ספיידרמן בניו יורק.
סופרמן פועל במטרופוליס, באטמן בגות'האם, החץ הירוק בסטאר סיטי, סופרגירל בסנטרל סיטי. והנה יש גם מידוויי סיטי.
5. כשויולה דייויס הקשוחה מופיעה על המסך כאמנדה וולר, נדמה שעוד רגע היא תפצח בנאום סניגורי מבית אנאליז קיטינג והמדריך לרוצח. ליהוק מעולה לתפקיד הסוכנת הקשוחה.
6. את קילר קרוק מגלם השחקן שמוכר לכם כאדביסי ב"אוז" ומיסטר אקו ב"אבודים". אין סיכוי כמובן לזהות אותו מתחת לשכבות האיפור האדירות.
7. קארה דלווין, דוגמנית העל הבריטית שרוצה להיות שחקנית רצינית, מגלמת כאן את המכשפת שהיא גם דוקטור ג'ון מון הענוגה. היא עושה עבודה סבירה.
8. ג'ואל קינמן מ"דה קילינג" והגלגול המחודש הכושל של רובוקופ מגלם כאן את קולונל פלאג, איש היחידות המיוחדות שמנהיג את כוח נבלי העל ושומר עליהם. מלבד הפגנות העצב המגוחכות שלו על גורלה של אהובתו הוא יעיל ומבצע עבודה טובה בסך הכל.
9. עד עכשיו לא הצליח פופ טארטס להבין את ההיגיון שבהחלטה של אמנדה וולר לחסל את חבריה לחדר המצב. סצינה תמוהה, לא הגיונית, וממש חסרת תוחלת. כבר האמנו כצופים שאמנדה וולר קשוחה, לא צריך לתת לה אקדח ביד כדי להדגיש זאת.
10. הרמזים לעבר של הג'וקר ובאטמן, שנשתלו ב"באטמן נגד סופרמן" נוכחים גם כאן. בסרט ההוא ראינו את באטמן בוהה בחליפה הריקה של רובין ועליה הכתובת מאת הג'וקר "הבדיחה על חשבונך". בסרט הנוכחי , כשעברה של הרלי קווין מוצג על המסך, נכתב שהיא הייתה שותפה בהריגת רובין. יותר ויותר מקבל פופ טארטס את התחושה שסרט הסולו של באטמן , שיגיע מתישהו למסך, יציג את הסיפור הזה , וישתתפו בו הג'וקר והרלי קווין. ומי יודע, אולי גם דדשוט יקפוץ לביקור.
