אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
עשרה חודשים חלפו מאז שפופ טארטס קרא את "חשד", הספר הקודם מאת ג'וזף פיינדר שתורגם לעברית.
פיינדר קנה את עולמו לפני כעשור עם "פרנויה", מותחן תאגידי כתוב היטב, וכך התברג לרשימה היוקרתית של כותבי ספרי המתח רבי המכר, שכל ספר שלהם מתברג מיד בצמרת טבלאות המכירות- בארה"ב וברחבי העולם.
את "חשד" הגדיר פופ טארטס כספר בנאלי, שזמן קצר לאחר סיום קריאתו יישכח מלב.
ברור, שפיינדר לא קורא את האתר הנפלא הזה, אבל ב"מחיר השתיקה" יש שיפור משמעותי.
קודם כל- נקודת המוצא מאוד דומה.
שם מדובר באב חד הורי שרעייתו מתה מסרטן ומצבו הכלכלי בכי רע.
כאן מדובר בעיתונאי ריק הופמן, שמפוטר מעבודתו ומשאביו הכלכליים מידלדלים.
ב"חשד" הגיבור מתפתה לקבל הלוואה מטיפוס מפוקפק, מה שגורר אותו להרפתקאה מסמרת שיער.
כאן, ב"מחיר השתיקה", הגיבור- ריק- חוזר בצר לו לגור בבית הנטוש של אביו, ובמהלך ביקור של שיפוצניק בבית מגלה לפתע אוצר מזומנים מוחבא מאחורי הקיר.
וכמובן- מהרגע שריק מתחיל לבזבז את הכסף- הרפתקה מסמרת שיער.
אלא שאיכשהוא, בספר הזה, המרכיבים מתחברים טוב יותר, וה"דייסה" שרוקח פיינדר, הכוללת טיפוסים מפוקפקים מהימים הרעים של בוסטון, עיתונות חוקרת וכמובן ביריוני מאפיה וכמה חטיפות ומכות, מסתדרת טוב יותר לקורא.
הספר מרתק, נקרא בנשימה עצורה ובמהירות רבה, וכשהקריאה מסתיימת הכל ברור.
אין כאן ניסיון לתפניות מפתיעות בכוח בעלילה, כשריק עולה על הסיבות לטירוף שפוקד את חייו לאחר שמצא את הכסף- הרעים נשארים רעים והטובים נשארים טובים.
את האלמנט הרגשי האותנטי מספק הקשר הבעייתי של ריק עם אביו, לני הופמן, בעבר עורך דין מצליח יחסית בבוסטון, וכיום קורבן שבץ שמבלה את שארית ימיו במוסד סיעודי וכמעט שאינו יכול לתקשר.
ריק נובר בעבר של אביו כדי להבין מאיפה הכסף ולמה זה קורה לו, ורק מתמלא כבוד והערכה לאיש שלא ממש הכיר.
יש גם איזושהי חברה לשעבר מהתיכון שצצה פה ושם, וריק מנסה להרשים אותה, אבל הדמות שלה אינה מפותחת מספיק ואינה משפיעה על התקדמות העלילה.
"מחיר השתיקה", או בשמו המקורי והמוצלח יותר THE FIXER, יספק לכם תמורה טובה לכספכם. הקריאה תעבור לכם ביעף, ואם אתם מתקשים להירדם בטיסות או בנסיעות ארוכות- זה בדיוק המתכון להעביר את הזמן.
