אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
לפופ טארטס יש חולשה לסרטים על מקצוע העיתונות.
החל ב"כל אנשי הנשיא" המופתי, עבור ב"רשת שידור" המבדר, המשך ב"המקור" המצוין עם ראסל קרואו ואל פצ'ינו ועוד ועוד.
אבל מה קורה, כשיש פאשלה עיתונאית אדירה? כזו שבהחלט מצדיקה הפקת סרט עליה.
ומה קורה כשהפאשלה אינה בהכרח בליבת הסיפור אלא בחלק מאוד מסוים מהריאיות שהובאו כדי לחזקו?
מעניין.
כזה הוא הסיפור שסיים את הקריירה העשירה והמפוארת של דן ראת'ר כמגיש בחדשות סי בי אס.
ב-2004 הוא כבר היה מבוגר, אבל הגיש את מהדורת החדשות המרכזית של CBS וזכה לכבוד ויקר מכולם, כ-ו-ל-ם .
הוא בוודאי תיכנן להישאר בתפקיד עמוק אחרי גיל שבעים, במשך שנים רבות נוספות.
אלא שאז הגיע התחקיר על שירותו הצבאי של הנשיא דאז ג'ורג' בוש.
בוש התמודד על קדנציה שנייה מול ג'ון קרי, מועמד הדמוקרטים.
ברקע הייתה המלחמה בעיראק, שכבר אז הסתמנה ככושלת.
במחנה הרפובליקני היכו ללא רחם במועמד קרי באמצעות תשדיר שבו טענו כמה מוותיקי הצבא האמריקני, שקרי לא היה גיבור מלחמת וייטנאם, כפי שטענו הוא ומקורביו.
במחנה קרי חיפשו נואשות חומר על בוש.
על הרקע הזה מגיע הטיפ הראשון אל מרי מייפס, מפיקתו הוותיקה של ראת'ר, שהלכה איתו שנים ארוכות.
באותה תקופה ראת'ר הכין כתבות הרחבה למגזין "60 דקות 2 " , מהדורת ספין אוף של המגזין המיתולוגי שהופקה בעיקר כי הרייטינג של תוכנית התחקירים היה אז בשמיים.
מייפס בישלה עבורו , יחד עם צוותה, סיפור מסעיר: האמת מאחורי השירות הצבאי השערורייתי של ג'ורג' וו בוש.
על פי המטרה, שלפי המתואר בסרט סומנה מראש עוד לפני הגעת הריאיות הממשיות, בוש שירת כטייס במשמר האזרחי על אדמת ארצות הברית- לכאורה כדי להתחמק מלשרת בוייטנאם.
כבנו של פוליטיקאי מיוחס בטקסס לא הייתה לו בעיה להתקבל למשמר האזרחי. השאלה הגדולה היא מה בדיוק עשה שם, וכמה זמן שירת. בפועל.
יש שטענו שבמשך חודשים ארוכים בוש כלל לא הגיע לבסיס. ולמרות זאת לא נענש, והתנהגותו לא נכללה בדוחות הרשמיים.
אל מייפס וצוותה מגיע מידע על אדם שמחזיק בשני מסמכים אותנטיים לכאורה – האחד מכתב שבו מפקדו הישיר דאז של בוש כותב למפקדו שלו שהוא לא יכול במצפון שלם לחתום על דוח ביצועים שקרי של הטייס בוש.
מייפס מבינה מהר מאוד, שבידי המקור נמצאים צילומי המסמכים, ולא המסמכים האותנטיים.
היא מקדמת הלאה את התחקיר, אולי גם בשל דעותיה הפוליטיות, ומצליחה להשיג אישור טלפוני מגנרל בדימוס, שאומר כי "רוח הדברים הכתובה במסמכים מוכרת לי".
מכאן ועד לשידור הדרך קצרה, ומייפס וראת'ר יוצאים לצלם את התחקיר שאמור לזעזע את מערכת הבחירות.
מועד שידורו? כחודש לפני ההליכה לקלפיות.
אולי בשל כך גם התגובה שהגיעה הייתה חריפה וקשה.
גורמים המקורבים למפלגה הרפובליקנית טענו, כי המסמכים מזוייפים. כי הפונט שבו נכתבו לא היה קיים במכונות הכתיבה של אותה התקופה.
התחקיר הכיל עדויות נוספות, על פרוטקציות שקיבל בוש כששירת במשמר האזרחי, אבל לרפובליקנים היה נוח לתקוף את מהימנות אותם שני מסמכים.
הם הצליחו להכתים את התחקיר כולו באמצעות הטלת דופי בשני מסמכים שהיו חלק קצר מתחקיר ארוך.
ברשת סי בי אס נבהלו. יוצרי הסרט רומזים, שאינטרסים כלכליים כבדי משקל היו על הפרק, ושהעיתונאים – ובראשם ראת'ר ומייפס- הוקרבו מהר מדי .
לאחר ועדת בדיקה פנימית של הרשת פוטרו מייפס וכל צוותה, וכן העורכים האחראים עליה, והיועצים המשפטיים.
לראת'ר ניתנה האפשרות לפרוש לכאורה בכבוד, כעבור חודשיים, אחרי השבעת הנשיא בוש. הוא הגיש מהדורת פרידה, קיבל תשואות מהעובדים מסביב והלך עם ראש מורם יחסית.
אבל מאז הוא כבר לא במרכז העשייה העיתונאית הטלוויזיונית בארה"ב.
ומייפס, כפי שמלמדות הכתוביות בסיום הסרט, לא עבדה מאז בעיתונות.
הסיפור עצמו מוכר למי שמתעניין בתקשורת ופוליטיקה אמריקניות.
אבל הסרט נוקט בצעד חכם כשהוא אינו מעמיד במרכז הסיפור את ראת'ר, אלא דווקא את מפיקתו/ שותפתו מייפס.
נכון, רוברט רדפורד לוהק לתפקיד ראת'ר, והוא נותן הופעה מאופקת ומשכנעת כתמיד, אבל זמן המסך שלו קטן משמעותית לעומת קייט בלנשט הנהדרת, שמגלמת את מייפס וניצבת במרכז.
לצידם מככבים בתפקידי משנה מעניינים טופר גרייס ודניס קווייד. אליזבת' מוס מ"מד מן" מפציעה מדי פעם, אבל לא באמת מורגשת.
וסטייסי קיץ' הוותיק הוא המקור שהעביר את המסמכים ומתחיל לחטוף על הראש מכל כיוון לאחר העלאת הספקות.
הסרט לא ייכנס אולי לרשימת סרטי העיתונות הגדולים, כי אין לו מספיק GRAVITAS , אבל הוא מרתק, חולף ביעף, ובעיקר נהנה מהופעות מצוינות של בלנשט ורדפורד.
ולכן – מומלץ לאוהבי הז'אנר.
