אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
בינינו, ישראל היא מדינה כה מטורללת, עד שנדמה שקשה להאמין שלא יצאו ממנה יותר סופרי מתח מצליחים.
אולי בגיזרת מעשי הרצח הפליליים אנחנו בפיגור אחרי העולם המערבי, בעיקר בשל גודל האוכלוסיה, אבל בסיפורי טרור וריגול אפשר לכתוב כאן אנציקלופדיות שלמות.
ולמרות זאת, דניאל סילבה היהודי אמריקני מיטיב לכתוב על סוכן מוסד בשם גבריאל אלון מאשר סופרים ישראלים שחיים כאן. ובאשר לתעלומות פליליות, יש סופר אחד בקרב הכותבים כיום שמצליח לייצא את העלילות גם לשאר העולם.
קוראים לו ליעד שהם, וכעת הוא חוזר עם תעלומת רצח חדשה דנדשה, "למראית עין".
שהם הכריז שהוא שאף לפצח כאן שני אתגרים מורכבים: הראשון- תעלומת רצח במקום סגור. השני- תעלומת רצח בהתנחלות.
התוצאה מעידה שהוא צלח את שני האתגרים ואפילו בהצטיינות.
קודם כל- תעלומת רצח בהתנחלות. מדהים שעד עתה לא שימשה התפאורה הפסטוראלית של התנחלויות השומרון כרקע לעלילות ספרותיות מז'אנר המתח והאקשן. יש לנו מצד אחד מקומות יפהפיים עם נופים עוצרי נשימה, ומהצד השני טרור ומעשי נקם שאורבים מעבר לכל פינה ועלולים לקרוע את השקט בכל רגע נתון.
ומטבע הדברים, כשבוחרים בהתנחלות מבודדת כזירת רצח, מדובר ברצח שהחשודים בביצועו נמצאים בתא שטח מוגדר ולא גדול במיוחד.
אין להם לאן ללכת, כשמסביבם כפרים ערביים עוינים ומזג האוויר סוער ומושלג.
במקרה שלפנינו, מדובר בהתנחלות הבידיונית גופנה, המונה 142 משפחות.
רב הישיבה התיכונית, הרב מאיר גוטליב, נרצח בעת שטבל במעיין הנמצא בפאתי ההתנחלות.
החשד הראשוני נופל כמובן על ערביי הסביבה, מה שנקרא פיגוע לאומני, אבל העובדה שהרצח מתבצע בצורה כה לא סטרילית- בחניקה והטבעה- ואין כל לקיחת אחריות- מביאה את גופי החקירה למסקנה שיש כאן משהו אחר.
למשימת החקירה נשלחים שניים- יואב טנא נשלף מקורס לוחמי השב"כ שבו הוא לומד כיוון שהוא בנו של רב ההתנחלות גופנה, הרב יהודה טנא. הוא אומנם חזר בשאלה ועזב את גופנה לפני כמה שנים, אבל נותר בקשר עם הוריו.
כיוון שהוא טירון בחקירות, מצוותת אליו פקד ענת נחמיאס, שאותה הכרנו בספר קודם של שהם.
סיפור הכיסוי שנתפר להם הוא שענת היא זוגתו החילונית של טנא, והיא באה עימו "לעשות שבת" ולהכיר את המשפחה.
שהם מצליח לשזור בחקירת המתח שלל אלמנטים שמעידים כי ביצע עבודת תחקיר מעמיקה לפני הכתיבה.
קודם כל- תיאור הקהילה. הוא נזהר מלשפוט את המתנחלים בעיניים ביקורתיות. ברור שרבים מהם חשודים ברצח הרב מאיר, אבל שהם מתאר לעיתים בעין אוהדת את היתרונות שבמגורים במקום כמו גופנה: הקהילה המחבקת, הנופים המדהימים, האחווה ההדדית, העובדה שכולם מכירים את כולם.
הוא כמובן לא יכול להתעלם מהחסרונות, והם מובאים בעיקר דרך עיניהם של יואב וענת.
ויש קצת מלודרמה רומנטית, בדמות החברה הדתייה לשעבר של יואב, שכיום נשואה לחבר הדתי הטוב ביותר שלו, שכיום כועס עליו על שחזר בשאלה. וברור שבמהלך החקירה ענת ויואב מתקרבים זה לזו, על אף פער הגילים.
מה שמצא חן בעיני פופ טארטס זו המהירות היחסית שבה הכיסוי של יואב וענת נחשף, והחקירה המתוכננת לכאורה שלהם הופכת למרדף אחרי האירועים ואחרי האישים החשודים.
נקודת התורפה כאן היא בדמותו של יוחנן, צעיר אמריקני חילוני, שמתגורר בגופנה בכיסוי של התקרבות ליהדות, אבל מעודד נערים בני המקום לבצע פשעי שנאה נגד פלסטינים. מי ששלח אותו לעודד אותם הם גורמים עלומים עם מניעים מורכבים ודי דימיוניים.
אבל זו נקודת תורפה אחת לצד חוזקות רבות, והתוצאה ניכרת בקריאה הקולחת והמהנה.
עוד פגיעה בול של ליעד שהם.
