אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
יש!
פרק נהדר!
פרק 8 היה נהדר!
היזהרו מספוילרים, קלקלנים בלעז, אוקיי?
אוקיי.
"רק רוצחים" שייטה לה בנוחיות בעונתה השלישית באותם מחוזות שבהם הייתה בשתי העונות הקודמות, לצד הצגת התוספת העונתית- ברודוויי.
זה הסתיים בפרקים חביבים, לצד פרקים שהרגישו לעוסים ועלילה כללית שהרגישה עייפה מדי.
עד שהגיע פרק 8, פרק ה"חזרה הראשונה עם התזמורת".
מה לא קיבלנו כאן?
צ'רלס מצליח לראשונה בשיר הקצבי שלו, מההתחלה ועד הסוף, הבלשית ויליאמס חובבת התיאטרון חזרה ובגדול, גם מריל סטריפ/ לורטה חזרה, ואפילו קיריינה את תחילת הפרק, שכללה את הגילוי הגדול שלו- היא לא הייתה סתם "סטוקרית" של בן גלנרוי, היא בכלל עקבה אחרי דיקי! ולא בשל סיבות פסיכיות, אלא כי מסתבר שהוא בנה! היא אימו הביולוגית!
כשזה מתחבר יחד עם תפקיד האומנת שהיא מגלמת במחזמר של אוליבר, היא מקבלת השראה לצעד הדרמטי שהיא מבצעת בסיום הפרק.
האם היא באמת הרוצחת? מי יודע בשלב זה.
אבל היא ללא ספק טרפה את הקלפים מחדש, וסיפקה לצופים גם משהו לצפות לו לקראת סיום העונה.
האם דיקי הוא הרוצח? בשיחת המדרגות שלו עם לורטה , נדמה היה שהוא כמעט מתוודה. אבל גם זה הרגיש כמו ניסיון להכין אותנו לטוויסט אחד אחרון.
בינתיים הבלשית ויליאמס, אוליבר וצ'רלס היו אחראים ביחד ולחוד לכמה מהרגעים הקומיים המבריקים של הפרק.
מייבל בילתה הרבה יותר זמן מכפי שתכננה במקור עם הווארד, שהצליח להיות קצת יעיל יותר מבעבר, וייתכן מאוד שהוא עוד יסייע בפתרון התעלומה, וחשוב מכך- יתארח בפודקאסט! אולי! מי יודע?!
ומה עם בובו? נכון, הוא הפוגה קומית, אבל אולי אנחנו לא יודעים עליו מספיק?
יופי של פרק, עם תזמון חכם ועריכה מוצלחת בסיומו שממש מחזיקה את הצופה במתח.
יש עוד תקווה לעונה השלישית של "רק רוצחים".
נסיים בסרטונים
