פתיחת תערוכה חדשה בבית ליבלינג:
״התנגדויות״
20 שנה להכרזת אונסקו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי
פתיחת תערוכה: 15.6.23, יום חמישי | בשעה 20:00
אמנים משתתפים: סוזנה מריאכר, דניאל צ'צ'יק, ציפה קמפינסקי, עומר קריגר, שיר רז, אלנה שטלצר
אוצרות: אדר' סברינה צגלה
https://www.lieblinghaus.org/
★
התנגדויות – 20 שנה להכרזת אונסקו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי
הפקדתה של תוכנית השימור העירונית זימנה רגע אזרחי מכונן: מפגש ראשון של המתכננים, אנשי עיריית תל אביב-יפו, עם ציבור המתנגדים לתוכנית.
המפגש שהתקיים ב-2003, השנה שבה הכריז אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) על העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמי, היה בעיקרו מפגש קצוות בין זכות הקניין וחופש הפרט לבין טובת הכלל; בין בעלות פרטית לנחלת הכלל; והוא מסמן רגע של משא ומתן ודיון על ערכים, אינטרסים ונורמות, שהשפיעו לימים על המרחב העירוני בתל אביב.
במהלך כחמישה חודשים, בין ספטמבר 2022 לפברואר 2023, דנו משתתפי תוכנית הרזידנסי "הדירה" בבית ליבלינג – כחלק ממחקר רב תחומי משותף עם אנשי המעבדה למדיניות התכנון בטכניון – בשאלות עכשוויות שמתעוררות סביב שימור היסטורי ונחלת הכלל, בין האינטרס הפרטי לציבורי.
הרזידנטים בחנו את הקונפליקטים השונים שמעוררת הכרזת אונסקו ב-2003 ואת האתגרים העולים ממנה 20 שנה אחרי: למי הזכות על העיר הלבנה? מיהו הכלל? מהי נחלת הכלל? האם שימור היסטורי מגן על ערכים חברתיים כוללים (שהם נחלת הכלל)? האם שימור פיזי יוצר מרחב ומגן על אובייקטים פרטיים שהם גם ציבוריים? איך מחליטים מה חשוב לכולם? מי נהנה מפירות השימור? כיצד השפיעה תוכנית השימור על המרחב העירוני בתל אביב, ומה עתידה? כיצד הכלכלה הניאו ליברלית משפיעה על תפיסת השימור והפיתוח? ועוד. בתקופה שבה תל אביב-יפו עוברת תהליכי בנייה, התחדשות, הפרטה ופיתוח מואץ, ובישראל נרשמים ביטויי התנגדות אזרחית נרחבים, התערוכה מבקשת לבחון את הפוטנציאל היצירתי והיצרני הגלום בקונפליקטים ומתחים שמתעוררים סביב תכנון ושימור המורשת הבנויה; ולהרחיב את האפשרות הגלומה בהתנגדות ככלי אזרחי ליצירת שינוי מרחבי, ערכי ותרבותי.
בתערוכה תוצג סדרה של ביטויי התנגדות אומנותיים שיצרו משתתפי הרזידנסי, ולצדם קטעים מתהליך הגשת ההתנגדויות ב-2003.
עבודות האמנים עוסקות בשאלות כמו: למי שייכות זכויות האוויר ולמי שייכים הנוף והמבט? איך ממציאים מיתוסים עירוניים? איך ניתן לחמוק מצד אחד מהריסה ומצד שני מפטישיזציה של בניינים היסטוריים? איך נראים הדברים רגע לפני שהם מתפרקים? האם העיר הלבנה כמרחב ציבורי מאפשרת פעולה אזרחית? ומי זוכר שגרים כאן בני אדם?
*תכנית הרזידנסי היתה חלק ממחקר רב-תחומי משותף עם המעבדה למדיניות תכנון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון (ייעוץ אקדמי פרופ' ניר מועלם וד"ר עינת מנדלסון שוורץ). המחקר בוחן אתגרים וקונפליקטים הנובעים ממדיניות בתחום שימור המורשת הבנויה, בפרט באתרים המוכרזים על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית, תוך ההתבוננות במקרה הבוחן של העיר הלבנה בתל אביב-יפו. המחקר בודק מהם המתחים המתעוררים באתרי מורשת עולמית, וכיצד (והאם) מדיניות בתחום שימור המורשת הבנויה מחריפה או ממתנת מתחים אלה.
צוות שותף, מחקר, וייעוץ אקדמי: המעבדה למדיניות התכנון בטכניון – פרופ"ח ניר מועלם, ד"ר עינת מנדלסון שורץ , אדר' עדי אלחלל הרפז
ע' אוצרות ופיתוח תוכן לתערוכה: אדר' צוף בר-און
עיצוב גרפי: נעם נוי, רוני וסלי
בתמיכת פורום התרבות האוסטרי, שגרירות אוסטריה בתל אביב
בתמיכת שגרירות גרמניה בתל אביב
בתמיכת הטכניון והמעבדה למדיניות התכנון
בתמיכת משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה
בתמיכת רשות העתיקות
נעילת תערוכה: 30 בדצמבר 2023
שעות פעילות: א עד ה בשעות 8:00–19:00 | שישי 8:00–14:00 | שבת 9:00–14:00
כתובת: אידלסון 29, תל־אביב–יפו