אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
"סוסים איטיים" של "אפל טיוי פלוס" היא ללא ספק אחת הסדרות בשירות, שמצדיקות לבדן אפילו לשלם עבור מנוי לטים קוק וחבריו.
עונתה השנייה הסתיימה זה מכבר, ובדרך שלישית וגם רביעית.
בארץ הגיע בחודשים האחרונים למדפים הספר השני בסדרת "בית סלאו", שעליה מתבססת הגירסה הטלוויזיונית.
פופ טארטס, שידע כי הספר מחכה לו על המדף, נמנע בשל כך מלצפות בעונה השנייה של הסדרה, ולכן אינו יודע אם היא אכן מתבסס על "אריות מתים".
מה שמשחרר אותו לכתוב את הסקירה הזאת ללא המטען הטלוויזיוני , מלבד כמובן העונה הראשונה.
זה מאפשר לקורא, למשל, לראות בעיני רוחו את גארי אולדמן הנפלא עם החורים בגרביים והביגוד המרושל, כשהוא קורא על דמותו של ג'קסון לאמב.
וגם יתר חברי בית סלאו זוכים לפנים בדימיון של פופ טארטס, בהתאם לעונה הראשונה של הסדרה.
אבל העלילה היא מבחינת פופ טארטס לוח חלק.
"אריות מתים" של הרון מציג בפירוט את הדרך הארוכה, שעושים חברי בית סלאו בתקווה שמישהו יתייחס אליהם ברצינות.
חברי בית סלאו, למעט לאמב כמובן, שממש לא מנסה "להיכנס מחדש לפארק", כמו פקודיו, וממש אבל ממש לא אכפת לו מה הממונים עליו או מה הכפופים לו חושבים עליו.
מבחינת ריבר קרטרייט, לואיזה ומין, רודריק וכמובן סטנדיש- לאמב נותר בוס מוזר, ששולח אותם לפעמים למשימות מיותרות והזויות רק לשם השעשוע האישי שלו מצד אחד, אבל מצד שני הפגין תושייה בשטח וסייע להם להילחם בתא טרור פנימי בספר הקודם.
כעת הוא היחיד שמחליט לחקור את מותו של דיקי בואו, סייען לשעבר בתחנת ברלין בימי המלחמה הקרה, שנדמה כי מת מוות טבעי מדום לב באוטובוס אי שם באנגליה.
לאמב מופתע מכך שבואו צץ מחדש, וחוקר בעצמו, בהתחלה בלי לערב את אנשיו בבית סלאו.
וטוב שכך, כי שניים מהם, מין ולואיזה, עסוקים במשימה שקיבלו מספיידר ווב, ושעוסקת בפגישה חשובה עם טייקון אנרגיה רוסי.
מהר מאוד יתברר, שהקצוות הללו נפגשים, ובאמצעם, חברי בית סלאו.
העלילה מתקדמת בתנופה גדולה בתחילת הדרך, נעצרת באמצע , מרגישה קצת מג'עג'עת, אבל ברבע האחרון של הספר "טסה" להנאת הקורא.
הג'עג'וע מגיע, כשהרון מתעקש לקחת את הקורא במסלול הארוך מאוד של החקירה, שמנהלים לאמב ואנשיו.
כמובן, כמו בכל מותחן ריגול, כל פרט קטן עשוי או עלול להיות חשוב, ולכן הקורא נדרש לעירנות מרבית.
בדרך בית סלאו יספוג גם אבדות, וגם יקלוט סוכנים מתוסכלים חדשים, ויישאב שוב לפוליטיקות של המטה המרכזי ב"פארק", וריבר קרטרייט שוב ימצא עצמו במוקד האקשן, רק שהפעם זה לא יהיה המוקד היחיד, וגם לואיזה ומין יגלו, שהמשימה הפשוטה לכאורה שהוטלה עליהם אינה פשוטה כלל ועיקר.
הספר נקרא בקצב לא מהיר, בניגוד למותחנים אחרים בז'אנר במאה ה-21, ואולי דומה יותר מכל למותחנים מלפני עשרות שנים, לא נרהיב עוז ונשווה לג'ון לה קארה, אבל סוג של לן דייטון עכשווי בהחלט כן.
התוצאה מספקת בסיומה, גם אם הדרך לשם ארוכה מהצפוי עבור הקורא.
ועכשיו- פופ טארטס יילך לצפות בעונה השנייה, כדי לראות אם היא אכן מבוססת על "אריות מתים".
