שבת , אפריל 1 2023
תמונת הספר 'זונה' מאת גילי רוזן כ''ץ

זונה!

'זונה!' – ספר עלילתי חדש, פרי עטו של הפסיכותרפיסט גילי רוזן כ"ץ  – המביא מבט אינטימי ומטלטל של חיי הנשים בזנות 

גילי רוזן כץ סופר גבר בחר לכתוב ספר בגוף ראשון על זונה והפגיעות המיניות והנפשיות במכון בעבודתה.

הספר מתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הטרדות ופגיעות מיניות ופיסיות כלפי נשים. 

נושא הספר הוא זנות אבל הוא למעשה על אמפטיה, אנושיות, על מדרונות חלקלקים שחווה לריסה אישה ואם שתהיה מוכנה לעשות הכול כדי שבתה סשה לא תסבול ואולי עמדה זו יהירה, מסוכנת.

אני זונה? את זונה! כולם זונות. כך צועקת סשה המתבגרת בספר שלפני רגע עברה הטרדה מינית וחברתה מאשימה אותה שההטרדה המינית נגרמה בגלל סשה. גילי טוען כי הקללה זונה צריכה להצביע עלינו, על צרכני הזנות, הפורנו. כל מי שבמעשה, מחדל,  עצימת ערכים ואדישות מסייע למכונה הזו. 

לדברי רוזן כץ גברים אינם הולכים לנשים בזנות כי הם מתוסכלים אלא כדי לחוש ולהפעיל כוח ולהשפיל.

זונה, בת זונה, קללה קשה ביותר. יש כאן קלקול רב דורי, בלתי מחיק באופן העמוק ביותר. לא פלא שקבוצה זו באחוזים בעלת הסיכוי הגדול למות מוות לא טבעי.

הספר מדבר על פצעים בין-דוריים ואיך סבתא יכולה לפצוע את בתה וזו כאם תעשה הכול  שהפצע לא יחזור,  ובדרכה ההרואית תגרום לבתה להיפצע באותו אופן. 

המוטיבציה לכתוב על פגיעות מיניות קשורה בהטרדה מינית שחווה גילי כסטודנט מול דוקטור בפסיכולוגיה, שהותיר אותו בהלם לשם מה נגע בו זה, מקרה שהותיר בו בושה ובוז עצמי וכקשה מסכנת חיים בלבנון כשנחשף לכלי רכב לפניו שנתקל בתיל ממעיד  ולחייל שגסס לעיניו. 

בחדירה פנימה נחשף בספר "זונה!" עולם הזנות ,ההטרדות המיניות וניצול עמדת כוח לצד אדישות הסביבה.

למה השם של הספר "זונה!"?

אנשים רבים שאלו את גילי רוזן כץ והביעו אי נחת בלשון המעטה  משם  הספר שכתב "זונה! מדוע שם כה קשה, פוגע, בוטה,  בעוד כותב הספר מעיד כי זה ממש לא ספר ארוטי?

" אני מוכן לענות על השאלה אם אקבל תשובה מדוע נשים בזנות נאלצות להגיע  לחדרי מיון כשעל גופן סימנים של כיבוי סיגריות. השם קשה, כי הזנות קשה" 

הספר מכוון להיות אגרוף בבטן, מטריד שלווה, מוסר, מעיר ערכים,  לא נחמד!

הסופר

גילי רוזן כץ גבר הנשוי וחי עם אשתו 34 שנים ולהם 2 ילדים בוגרים.

רוזן כץ עובד סוציאלי פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי (תואר שני) ומאמן אישי . רוזן כץ ניהל את היחידה לנוער בסיכון והיחידה להתמכרויות לנפגעי סמים ואלכוהול. שימש גם כמנחה לחיילים בסיכון שהתגייסו לצה"ל במסגרת "נערי רפול".

"זונה! הוא ספרו השני. ספרו הראשון הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות עסק בנושא הביישנות, בעולם שמחנך לתחרות ומוחצנות.

רוזן כץ מגדיר עצמו סופר הכותב על אנשים שאנשים מתאמצים לא לראות.

הטרדות מיניות

הספר מתאר אירועים רבים של הטרדות מיניות, של לטישת עיניים, כינויים פוגעים, מגע לא הולם ועוד.

ההטרדות המיניות רבות, רבות מידיי, כמעט מוגזמות בספרו, ובעצם משקפות לדברי רוזן כץ את הקלות הבלתי נסבלת של הטרדות מיניות ברחוב, בעבודה, בתחבורה ציבורית, בחוף הים, בכל מקום.

בכל מקום בו הטרדה  מינית מתרחשת יש צופה, עדים שיכולים להפסיק, לשבש את ההטרדה המינית אבל רבים חשים אי נוחות, חוששים ואינם מתערבים לטובת המוטרדת .

לפעמים ולעיתים קרובות המוטרדת מואשמת כי ההטרדה נבעה מאופייה, לבושה, מבנה גופה, ממה שעשתה או לא עשתה, אמרה או לא אמרה, האופן בו גרמה למשיכת תשומת הלב כלפיה.

לעיתים המוטרדת מכונה זונה בעוד המטריד לא זוכה לכל כינוי או גינוי, דבר המסייע לנהוג באותו אופן שוב. כמו בפסיכולוגיה ההתנהגותית בגישת החיזוקים כשהתנהגות שלילית שלא זוכה לחיזוק שלילי או עונש ואשר יש בה הסבת עונג, סיכויים רבים שתימשך. דהיינו לסביבה יש כוח השפעה היכול לעצור את תופעת ההטרדות המיניות. 

מקרה ההטרדה המינית שלי

"נדרשתי לראיין מישהו לצורך עבודה אקדמית ובכך כעובד סוציאלי לעתיד להימדד ביכולות הריאיון שלי.

בחרתי לראיין מרצה מפורסם מתחום הפסיכולוגיה שהיה ידוע בתחום ההתפתחות האישית בסדנאות שקיים בחיפה.

הריאיון התקיים בביתו והמרצה שיתף בקורות חייו המרתקות. לצערו של רוזן כץ טייפ המנהלים שלו שבק והמרצה הציע את שלו ולאחר תמלול הריאיון שב רוזן כץ לביתו ובשיחה בסאלון ביתו של המרצה,רוזן כץ הודה לו על הריאיון.

רגע לאחר מכן הוכה בהלם רוזן כץ כשמצא שידו של המרצה המרתק הייתה מונחת באופן אינטימי על ירכו של רוזן כץ ליד מפשעתו.

רוזן כץ שתק ומיהר לצאת מביתו של המרצה.

האירוע נמחק מהתודעה, לא עלה אל המחשבה, או הזיכרון עד לאחרונה .

רוזן כץ זוכר אלם, הלם, בושה ובוז עצמי.

לדבריו אינו מבין למה לא אמר משהו באותו רגע. רק זוכר שקם ללכת בחופזה . לא הייתה התנצלות מפי אותו מבוגר.

"צריך להבין", אומר רוזן כץ:" אני הייתי צעיר, וסטודנט, והוא מבוגר בעשרות שנים ודוקטור."

"ההלם לא היה כי המגע היה על ידי גבר, בעוד אני הטרוסקסואל  אלא כי פעולתו של המרצה לא התקשרה למה שקרה במפגש וחצי בינינו, לא הייתה שום מחווה, משהו שעשיתי ביודעין,  שהיה יכול להוביל לנגיעה זו."

רוזן כץ מרגיש שאולי היה צריך להזהיר אבל את מי מפני האיש, המרצה הידוע.

רוזן כץ לא סיפר על המקרה למעט פעם אחת לאשתו, גם לא נזכר במקרה לעצמו.

רוזן כץ סבור כי הטרדה מינית כלפי גבר מעוררת בושה רבה יותר עבור גברים.

לא פלא שרק עשרה אחוזים מהמקרים המדווחים הם על ידי גברים.

לא פלא שאירוע זה נמחק מהתודעה ונחווה כקשה יותר מאירוע של סכנת חיים בשירות הצבאי בלבנון.

פיגוע בלבנון

באחד מהתקופות בהן שירת בלבנון באזור צור וצידון בסיורי ציר, נסעו רוזן כץ ומחלקתו בכביש ופתאום פיצוץ עז.

מסתבר כי תיל ממעיד הפעיל מטען רב עוצמה שפגע בכלי לפניהם  ובמהלך הפיגוע הזה נפגע וגסס לעיניהם חייל צה"ל במילואים.

רוזן כץ זוכר את המבט החלול, מלא אימה של החובש של מחלקתו שניסה לבצע החייאה, ללא הצלחה.

לדבריו תשומת הלב גרמה לו לבקש מהסגל לשים עין כי החובש במצב נפשי לא טוב.

לאחר מכן רוזן כץ היה קב"ן במילואים וטיפל שנים רבות בנפגעי תגובת קרב.

לדבריו הוא זוכר את עצמו תקופה ארוכה לאחר שהשתחרר מצה"ל  שהיה כמו פתיל קצר, כמו קפיץ שמתחו יותר מידיי.

צעדים מהירים, צעקות, גרמו לו עוררות ולנשימות מואצות ולחוות את אותו אירוע הפיגוע בלבנון שוב ושוב.

כשרוזן כץ שב לנהיגה אחרי תאונת דרכים חזיתית מספר שנים אחרי הפיגוע, מצא עצמו נוהג באזור קריית אתא אבל בחוויה הפנימית:" זה היה כמו לנהוג בכבישי צור וצידון, דרוך לשלוש מאות ושישים מעלות, עצבני, לחוץ, חרד.."

ביורוקרטיה בלתי נסבלת: לריסה תלויה בלאוניד לקבלת אזרחות.

בספר "זונה!" לריסה מגיעה לישראל עם בעלה לאוניד. ללאוניד תעודת זהות כיוון שהוא יהודי ולה אין זכות לתעודת זהות בהיותה לא יהודייה, ומכאן שהיא זקוקה לאישור משרד הפנים, לאורך תהליך ממושך בו עליה להוכיח שהיא חיה עם בן זוגה ליאוניד.

משרד הפנים ובכלל ביורוקרטיה בונות גדרות בכדי להגן מפני מוקשים, ותוצאות לא רצויות, אבל לפעמים הגדרות והביורוקרטיה הם המוקשים, הם המשבשים ולריסה נעשית תלויה ברצונו הטוב של בעלה ושל משרד הפנים, ברצותו  וברצותם תקבל אזרחות , או  לא תקבל, בזמן שהיא ובתה ללא זכויות לקבל טיפול רפואי, זכויות של  המוסד לביטוח לאומי ועוד. 

במקרים של אלימות כלפי נשים, האישה צריכה להתלונן. אי אפשר לעשות זאת במקומה, אך מה לגבי נשים הנמצאות תחת טרור כשכל צעד שלהן או שיחת טלפון שתעשה תעלה חשדנות וכעס של הגבר המאיים, ומכאן את האלימות של הגבר כלפי אשתו המוכה?

בספר "זונה! מגיעה לריסה למיון בית החולים שוב ושוב, עם סיפורים חוזרים שהיא מעדה כשעל גופה סימני אלימות. אין מה לעשות, היא צריכה להתלונן בכדי שצעדים יינקטו כלפי התוקף.

"החוקים יוצרים סדר וגם מכשול מסוכן." קובע רוזן כץ.

 

כוח וחדירה לשטח אחר, מדינה, הגוף, המרחב האישי, הגוף, המחשבות

המחשבה על רצון לצמצם פגיעה באחר לוקחת את רוזן כץ לאותו שירות בלבנון כשכעס על נהג הנגמ"ש שנסע במהירות בשבילי העפר של הכפר, כך שכביסת האישה שתלתה רגע לפני כן התלכלכה.  

גבר לא הולך לאישה בזנות כדי לקבל סקס אלא בכדי לחוות כוח ובכדי להשפיל.

"מספיק לצפות בפורנוגרפיה בכדי לקבל את הרושם לכאורה שיחסים אינטימיים  שגרתית רוויים קללות, שליטה, השפלה, ביזוי, אלימות, ושנשים נהנות מזה.  

בחברה בושה להיות קרבן, בושה להיות אישה בזנות והתוצאות הרות אסון במוות לא טבעי.

נשים בזנות  הן קבוצת נשים בעלת סיכוי רב יותר למות במוות לא טבעי ברצח אם כאישה מזוהה או אלמונית, בהתאבדות או בהתאבדות המערבת שימוש במנת יתר.  

מחקרים מראים כי העיסוק בזנות מהווה טראומה מתמשכת לנשים (Farley & Buril, 1998). פרלי ובוריל בדקו נשים שעסקו בזנות בארצות שונות ומצאו כי בכל הארצות הזנות היא אקט של אלימות כלפי נשים. בכל הארצות 73% מהנשים שעסקו בזנות דיווחו על אלימות פיסית, ו – 62% דיווחו על אונס. במחקר אחר נמצא כי 82% מהזונות הותקפו פיסית, 83% על ידי נשק ו – 68 נאנסו בתוך העבודה בזנות (Farley & Barkan, 1998).

ללמד אמפטיה , לראות ולהבין את האחר

במחקר נמצא כי בזמן לחץ אצל נשים, האמפטיה עולה בעוד שאצל גברים היא יורדת. נשים יכולות תחת לחץ לשתף אודות רגשותיהן  בעוד גברים יהיו עסוקים במציאת פתרונות.

"זו לא גזירה משמיים ונכון שגברים ונשים שונים, ואולם אפשר וחייבים ללמד אמפטיה. כשחשים אמפטיה, האדם ממול קיים , כשיורד מפלס האמפטיה, מפלס התוקפנות יכול לעלות. אם גברים יפתחו את האמפטיה, יזהו שבחלק מהמצבים כלל לא צריך את פטיש תוקפנות, אלא לברור מארגז כלים של דיאלוג, משא ומתן, נסיגה  ואולי גם את פטיש התוקפנות . אפשר וצריך ללמד מבחינתי את שפת האמפטיה כשפה שנייה, שאנגלית תהיה שפה שלישית. מציע רוזן כץ.

אמפטיה נחוצה בכל מערכת יחסים בין חברים, לקשר זוגי, לבניית פרויקטים, להגדלת העסק, אפילו בתחרות עסקית, בטח לגישור בין קונפליקטים רוויי מתח, אלימות ומלחמה."

רוזן כץ מתאר בספרו את ישראל ובעיקר את חיפה של תחילת שנות ה-90, קניון ראשון בחיפה, כניסת עסקים של מזון מהיר, רצון להתעשר ומאז הכול עושים מהר, הבעיה היא שאנשים אינם  רואים אחד את השני, בעוד שיחסים כמו חברות , הקשבה ואפילו יחסי מין זקוקים לקצב שלפחות יתחיל לאט עד ליצירת החיבורים, ובעולם שממהר, אנשים מפספסים, לא כי אינם רוצים, הם פשוט רצים. 

הספר:

גיבורת הספר לריסה עולה חדשה ממולדובה לאחר שנאלצה לברוח ממולדתה. היא תעשה הכול כדי לסייע לבתה לחיות חיים רגילים,  ושתיהן בעולמות מקבילים חוות הטרדות מיניות. לריסה מבטיחה כי תעשה הכול למען הצלת בתה.

הספר חודר אל עולם הביבים של אלימות במשפחה, אל החדרים בהם הזנות מתקיימת, בלי תשוקה ובהרבה כאב והשפלה.

את הספר "זונה!" ניתן לרכוש כספר דיגיטלי ב'עברית', 'ביבוקס', 'מנדלי מוכר ספרים ברשת', 'אינדיבוק', 'רק ספרים', ' GET BOOKS'  

  NETBOOKS, במחיר : 29 ₪  וכספר מודפס : 92 ₪ בפנייה לגילי רוזן כץ.

 

,

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.