יום שישי , מרץ 24 2023
לוגו פופ טארטס

מחווה למסעדות פועלים בישראל

אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל מציג תערוכה חדשה

בית הרחק מהבית הרחק מהבית

מחווה למסעדות פועלים בישראל

26.1.23 – 26.6.23

אסיף, רחוב לילינבלום 28, תל אביב-יפו – הכניסה חופשית

אוצרות: ליאורה רוזין, רונה זינגר. מנהל מחקר ותוכן: מתן שופן

 

בגלריה של אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל, מוצגת תערוכה חדשה המתחקה אחר ההיסטוריה והגלגולים הרבים של מסעדות הפועלים בישראל 

התערוכה כוללת תצוגה של עשרות עבודות אמנות, צילום ועיצוב, וידאו וסרטים, מתכונים היסטוריים ועכשוויים, ומאמרים מאת אנשי אוכל, יוצרים, אמנים וחוקרים מתחומים שונים, 

שחברו כדי לספר את הסיפור מפריזמות שונות ולנסות לענות על השאלה

מהי מסעדת פועלים בישראל?

 

כך, ככל הנראה, נדמיין מסעדת פועלים מיתולוגית-קלאסית: מסעדה קטנה, משפחתית, הומה בעיקר בשעות הצהריים. סירים מהבילים של אוכל ביתי שמתבשל לאיטו מהבוקר. המנות נמזגות בנדיבות אל צלחות חצי עמוקות, לצידן פרוסות לחם עבות לניגוב שאריות הרוטב. התפריט נשען על מוצאו האתני של בעל הבית, האוכל משביע, המחירים נמוכים, העיצוב פשוט ויעיל, והסירים הם סירים של בית – הבית שלך הרחק מהבית, או בית מדומיין שהיית רוצה לעצמך. 

כשתיגמר התכולה בסירים, יסתיים היום והמסעדה תיסגר. 

 

ההיסטוריה מראה כי לא תמיד כך נראו מסעדות שנועדות להשביע את הפועל בארץ ישראל. המסעדות הקואופרטיביות שהוקמו בשנות העשרים והשלושים, היו גדולות והמוניות ודמו יותר לחדרי האוכל הקיבוציים. מאז ועד היום המוסד עבר תמורות רבות – וכך גם הסועדים עצמם. בעבר רוב הפועלים היו עולים שהגיעו לא מכבר מארצות מוצא שונות. האוכל הפשוט הזין את גופם ואת נפשם. הוא החליף את המטבח בביתם בעת שנעדרו ממנו לטובת יום העבודה, ואולי גם הזכיר את הבית שעזבו כאשר עלו לארץ.

 

ממבט על קהל הלקוחות במסעדות הפועלים כיום אפשר להניח כי הן אינן מתבססות עוד על פועלים מקומיים מרביתם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט – שכן אין הם יכולים להרשות לעצמם לסעוד בהם על בסיס יומיומי – או בכלל. ארוחת הצהריים שלהם לרוב תתקיים באתר שבו הם עובדים. במקומם, במסעדות הפועלים לכאורה, יושבים סועדים שמגיעים למקום לצרוך חוויה אותנטית ולקבל מנת נוסטלגיה.

 

מבחינה קולינרית האוכל של הפועלים כיום אומנם שונה, אך עצם שונותו היא במהותה הקו המקשר המצביע על מאפיינים דומים בין דרכי הסעדת הפועל במשך השנים. האוכל ממשיך להיות פשוט כדי שהפועל יכול לעמוד בו כלכלית, משביע כדי שיהיה בכוחו לשוב אל המשך עבודתו הקשה, ומחמם לב ומזכיר בתים רחוקים כדי שיוכל להתנחם בו. התערוכה היא דיון מתמשך בשאלה מהי מסעדת פועלים בישראל, באמצעות פירוק הדימוי, ערעור בפרשנויות השונות ושבירת המיתוס. גלגוליה השונים של מסעדת הפועלים, מבטאים את התמורות החברתיות והכלכליות שהתרחשו בישראל, את רב-התרבותיות שמתקיימת כאן ואת היחס לעולה החדש ולמהגר.

גלריה אסיף – תערוכה קבוצתית של עבודות אמנות, עיצוב, צילום, סאונד, וידאו וסרטים:

  • הצלחת: 15 יוצרים מתחומים שונים: מאיירים, מעצבים גרפיים, קרמיקאים ומעצבי מוצר, יצרו  צלחות מחווה בעלות פרשנות אמנותית למסעדות פועלים בישראל.
  • השולחן:  עבודת וידאו שיצר נדב הראל ממבט על שולחנות וארוחות במסעדות פועלים.
  • שימורים: ליהיא ברגר מציגה דימויים ממסע שוטטות ושיחות עם לקוחות ובעלי מסעדות.
  • פועלים:  הסרטים של דן פרץ ואיליה מרקוס מציגים את מיתוס הפועל המקומי ושברו – מעובדי חקלאות תאילנדים בערבה התיכונה, דרך עובדי חקלאות פלסטיניים מטול כרם ועד פועלי בניין טורקים וסודנים באתר בנייה.

 

בין המאמרים, המתכונים, הסיפורים והצילומים שיעלו לתערוכה הדיגיטלית באתר אסיף : 

 

  • גלגולן של מסעדות פועלים בישראל מאת פרופ' ניר אביאלי -ממסעדות הקואופרטיב ועד חדרי האוכל של פייסבוק וגוגל. תהליך הג'נטריפיקציה שעברו מסעדות פועלים והמרדף של הציבור אחר אותנטיות.
  • כיצד מתוארות מסעדות פועלים בספרות העברית? מאת נטע הלפרין
  • בועות של תרבויות זרות מאת נעמה אליהו – הצצה למסעדות האתניות של השכונה מדרום תל אביב ודרכן הסיפור של האנשים המתגוררים בה. 
  • מהי מסעדת פועלים בישראל? מומחים ומומחיות מתחומים שונים עונים על השאלה: 

אביבית פריאל, חיים כהן, ד"ר דפנה הירש, נשאת עבאס, עמית אהרונסון, ד"ר עזרי עמרם, ישראל שר.

  • החמארות של מחנה יהודה/ מאת הילה אלפרט –  בתי מרזח וחמארות, סיפור על דו-קיום ושברו.
  • מתכונים בהשראת המחקר והתערוכה – מרק כרוב כבוש ובשר רוסי בהשראת מסעדות הקואופרטיב,  תבשיל ריאות תימני, סלט חצילים קלויים ופלפלים רומני, לאפות מחבת ולאבנה בהשראת הפלאחים הפלסטיניים, תבשיל קציצות וחצילים עיראקי וקינוח הלו-הלו פיליפיני. 
  • המונה טועם (קובי רובין) בוחר את מסעדות הפועלים שהוא הכי אוהב, מכל רחבי הארץ.
  • ארוחות הצהריים של פועלים פלסטיניים. מאת Ghadeer Najjar, חוקרת ואדריכלית פלסטינית.

 

אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל הוא ארגון ללא מטרות רווח מייסודם של Jewish Food Society ו־Start-Up Nation Central. המרכז הראשון מסוגו, פועל מאז שנת 2021 ושם לו למטרה לתעד, לשמר ולסייע לצמיחתה של התרבות הקולינרית המקומית והמגוונת. מרכז אסיף משמש בית לשיח, מחקר, עשייה טעימה ומגוון חוויות קולינריות. אסיף כולל בית קפה-מסעדה ומעדניה מקומית, ספרייה קולינרית עם אלפי ספרי בישול ועיון בעברית בערבית ובאנגלית, מטבח ניסיונות המאפשר לבחון ולשמר מתכונים היסטוריים ועכשוויים ולחקור חומרי גלם חדשים ותוצרי פודטק, חווה חקלאית אורבנית על גג הבניין המציגה מחקרים מתחום החקלאות וכן טכנולוגיות חקלאות (אגרוטק) שונות. וגלריה לתערוכות קולינריות מתחלפות החוקרות את הקשר בין אוכל, חברה, תרבות, היסטוריה, אנתרופולוגיה, בוטניקה, חקלאות, אמנות ועוד.

 

אסיף, רחוב לילינבלום 28, תל אביב-יפו  asif.org

שעות פתיחה: א'-ה' 17:00-09:00 /  ו' 15:00-09:00 / שבת סגור

 

יש לבדוק גם

התפוח לא נופל

התפוח לא נופל  תערוכת יחיד של הציירת אפרת רובין אוצר: סהר עזימי 16 במרץ- 16 …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.