אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
מתקפת סדרות הפשע האמיתי נמשכת, ובנטפליקס לא חולף כמעט שבוע ללא ספיישל בנושא, בין אם סדרה או משדר חד פעמי.
לכן פופ טארטס ניגש בלאות מסוימת אל "זירת הפשע: שדות ההרג של טקסס" עם לאות מסוימת.
אחרי שלושה פרקים מהודקים אפשר להכריז: מדובר באחת היצירות היותר מוצלחות בז'אנר.
בוודאי בתקופה הקרובה.
במקרים רבים של סדרות פשע אמיתי, התוצאה תלויה בדמות המרכזית שמופיעה בסדרה, בין אם מדובר בקורבן עצמו או בקרוב משפחתו.
ב"שדות ההרג" מדובר בטים מילר, אביה המזדקן של לורה בת ה-16, שנרצחה אי שם ב-1984.
את גופתה מצאו בשדה בדרך קלדר, סמוך לעיירה ביג ליג שבמדינת טקסס.
מציאת הגופה של לורה מובילה למציאת גופות נוספות באזור, מה שמעניק לשדה את התואר "שדה ההרג של טקסס".
מילר , כיום בן 75, מספר למצלמה בקור רוח משולב בתסכול רב על היחס המזלזל שקיבל מהמשטרה המקומית, כשדיווח על העדרותה של ביתו.
זה הוביל אותו להפוך לשחקן פעיל בניסיון למצוא את הרוצח, ולהבין האם מדובר ברוצח סדרתי, או בשורה של רוצחים במקרים נפרדים.
בהמשך הפך לקולן של המשפחות, כשעוד נערות וילדות ונשים צעירות נעלמו, בין אם באותו אזור או לאורך כביש I-45 .
הוא אף הקים ארגון שמסייע למשפחות בחיפושים אחרי בנותיהן הנעדרות, והפך משענת תמיכה עבורן.
אבל מי יתמוך בו?
ככל שהסדרה מתקדמת נסדק המעטה הקשוח של מילר, והוא מתחיל לחשוף את רגשותיו למצלמה. זה הופך אותו מדמות טרגית לאדם, שהצופה פשוט רוצה לחבק ולנחם.
כמקובל בז'אנר, הסדרה נעה בין כמה וכמה חשודים, וגם משלבת במניפולטיביות כמה פשעים, שאינם קשורים לסיפור המרכזי.
אבל התוצאה מרתקת, בזכות טים מילר כאמור, וגם בזכות המבנה המהודק והלא נמרח- שלושה פרקים, כל אחד באורך 45-47 דקות.
לא סדרה שנזכור לנצח בז'אנר, אבל בהחלט מהטובות בז'אנר בתקופה הנוכחית.
