בואו נדבר על זה: "אפלה" מאת רגנאר יונאסון

אם אתם חובבי ספרות מתח איסלנדית, הגיע הזמן לשחקן חדש במגרש.

 

במגרש הישראלי, הכוונה.

 

רגנאר יונאסון מוגדר על כריכת הספר "אפלה" כ"סופר המתח האיסלנדי המצליח בעולם".

 

כזכור, הקיפאון האיסלנדי והנופים המושלגים המרהיבים הולידו כמה ממותחני הפשע והאלימות המצליחים ביותר בספרות העולמית.

 

זה כמובן התרחב גם לשאר מדינות האזור, מה שהוביל להצלחה אדירה בארץ לתרגומים לספריהם של יו נסבו וכמובן סדרת "נערה עם קעקוע דרקון", שכנראה פתחה את הדלת ליתר הנורדים הקפואים והרצחניים.

 

"אפלה" פורסם במקור ב-2015 ונבחר כספר הראשון של יונאסון שמגיע לכאן.

 

כמותחן, הוא יחסית קצר, וזה כבר שינוי מרענן.

 

287 עמודים, עם עמודים ריקים רבים ביניהם, עם פונט גדול ופרקים קצרצרים.

 

העלילה לא מקורית בכלל, וברור עוד לפני שלקחת את הספר ליד, שהבלש/ית במרכזו יהיו דמויות שסועות/אומללות/מתוסבכות/אומללות.

 

במקרה שלפנינו- בלשית. הולדה הרמנסדוטיר, ברשותכם נכנה אותה מעכשיו "הולדה".

 

היא על סף גיל הפנסיה, מעולם לא הצליחה להפוך לאהודה על עמיתיה למשטרה ברייקיאוויק, ולכן גם לא זכתה לקידום.

היא כן בלשית מוכשרת, חריפה, עם חושים חדים ושכל ישר, וכמובן סוחבת אחריה קופה של שרצים אישיים, שייחשפו לאט לאט, ממש עד לעמוד האחרון של הספר.

 

המשטרה מחליטה חד צדדית להקדים את פרישתה, כדי לפנות תקן בתחנה, ויש לה שבועיים לעזוב. מפקד התחנה מאשר  לה לקחת איזה תיק "קר" ולנסות לפתור אותו.

 

היא בוחרת במהירות במוות מסתורי של צעירה מרוסיה, שביקשה מקלט באיסלנד ונמצאה מתה על גדות הנהר הקפוא, מוות שמיד הוגדר כהתאבדות על ידי הבלש החוקר.

 

די ברור, בהתאם לז'אנר, שהולדה בחרה בינגו. לא התאבדות ולא בטיח.

 

החקירה מתנהלת בקצב מעניין, תוך ימים ספורים, בין היתר בעקבות שורה של שגיאות שהולדה מבצעת מתוך רצון להגיע לחקר האמת.

 

לאט לאט מתברר לנו, שהיא לא בדיוק עובדת לפי הספר- תכונה איסלנדית ידועה בבלשים ספרותיים.

 

פופ טארטס מצא עצמו קורא את הספר, ומסיים אותו בימים ספורים, פשוט משום שהוא באמת קצר והפרקים קצרצרים .

 

עוד לפני הסיום החליט פופ טארטס להגדיר את הספר כאכזבה, ולכתוב שאם זה סופר המתח האיסלנדי המצליח בעולם, זה די חבל.

 

אלא שכשמגיעים לסיום- נגדיר אותו בערך 20 העמודים האחרונים- החרב מתהפכת.

 

לא רק בגלל טוויסטים בזהות הרוצח המסתורי, כשהטוויסט האחרון נחזה על ידי פופ טארטס במדויק, אלא בעיקר בשל התנהלותה של הולדה ברגעי המתח האחרונים.

 

וכל מילה נוספת תהיה בגדר ספוילר.

 

כלומר- הסיום המסחרר של הספר מחפה על עלילה די בנאלית ולא מסעירה במיוחד.

 

לשיקולכם.