האם אתם מוכנים לקרוא ספר בתוך ספר?
ספר שעוסק בספר אחר?
כלומר, הגיבורה שלנו ב"רצח לפי הספר" היא סוזן, עורכת בהוצאת ספרים קטנה, שמתחילה לקרוא את טיוטת הספר החדש של סופר רבי המכר אלן קונוויי.
הספר שהיא קוראת נקרא "רציחות באחוזת פאי", והיא מתחילה לקרוא אותו, מה שאומר שגם אנחנו קוראים אותו איתה.
כן.
יש לכם רצון להיכנס לזה?
אם כן, אז כדאי לכם להיכנס ל"רצח לפי הספר", או בשמו המקורי באנגלית MAGPIE MURDERS.
אם לא, חפשו לכם מותחן אחר, כי הפעם פופ טארטס מצרף להמלצה גם הערה: יש משהו מלאה בקריאה של ספר בתוך ספר.
הרעיון נהדר, על הנייר, אבל כדי להצליח בביצוע צריך להיות וירטואוז , וללהטט כמספר בין שני הסיפורים.
אנתוני הורוביץ הוא ללא ספק אחד הבולטים שבסופרי המתח בבריטניה כיום, אבל הוא לא מצליח להתגבר על הבעיה העיקרית.
כשסוזן מתחילה מיד לקרוא את "רציחות באחוזת פאי", גם אנחנו שוקעים איתה בקריאה.
וכעבור כמעט מאתיים עמודים, כשהיא מסיימת את הקריאה, כבר שכחנו שאנחנו בספר בתוך ספר.
ופתאום סוזן צצה לנו שוב.
ואז אנחנו נזכרים שסוזן עדיין כאן, ומתחילים לקרוא על התעלומה שבחייה שלה- תעלומה הקשורה קשר עבות לספר, שהיא אמורה לערוך לקראת הוצאתו לאור.
ואז אנחנו איתה בניסיון להתחקות אחר חייו המסתוריים של הסופר אלן קונוויי ודמותו הלא נעימה.
ושוכחים לגמרי , או כמעט לגמרי מ"רציחות באחוזת פאי", הספר שבתוך הספר.
ואגב הספר בתוך הספר, ב"רציחות באחוזת פאי" הסופר קונוויי מספק לנו עוד תעלומה בלשית של הבלש, שהפך אותו למיליונר ואת ספריו לרבי מכר. קוראים לו אטיקוס פונד, ולא במקרה הוא מזכיר בדמותו את הרקול פוארו של אגתה כריסטי. גם תעלומת הרצח מתרחשת בבריטניה כעשור לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
על היחסים המורכבים של קונוויי עם הדמות שיצר, ועל התחושה הלא נוחה שלו מכך שהוא ייזכר כסופר מותחנים ולא כסופר "רציני" אנו למדים מעלילת המסגרת, של סוזן העורכת.
ויש פה שתי תעלומות רצח, אם עוד לא הסברנו, ובקיצור- אם לא תגיעו מרוכזים, תיווצר לכם בראש "סמטוחה" שלמה.
אבל אם אתם אוהבים ספרי מתח, כדאי לכם לנסות.