יום ראשון , נובמבר 27 2022
אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם, מכתב מחייל אל בניו, סטיבן האגרד, אפרסמון

אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם

אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם

מכתב מחייל אל בניו

מאת: סטיבן האגרד

תרגם מאנגלית: ארז וולק

מס׳ עמודים: 124

דאנאקוד: 1474-15

מחיר קטלוגי: 84 ש״ח

ליר. אַל־נָא בְּרַעַשׁ, אַל־נָא בְּרַעַשׁ; הוֹרִידוּ הַוִּילוֹן. כָּךְ, כָּךְ, כָּךְ. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נֹאכַל פַּת־עַרְבִית. כָּךְ, כָּךְ, כָּךְ.

השוטה. וְאָנֹכִי אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם.

ויליאם שייקספיר, המלך ליר. תרגם: אברהם שלונסקי. בתוך: ויליאם שייקספיר, מחזות, כרך ה׳. ספריית פועלים, 1962. עמ׳ 97.

בנים יקרים: אמכם הטילה עלי אחריות כבדה – לספר לכם על המכתב הזה. אתם עוד צעירים מכדי לקרוא ולכן, עד שהדברים יגיעו אליכם, אלפי אנשים שאביכם לא הכיר מימיו כבר ישמעו את המילים שהוא ייעד במקור לאוזניכם בלבד. אך אל תחשבו שהעובדה שהמכתב נעשה לנחלת הכלל תגרע מהיותו יחיד ומיוחד לכם.

כריסטופר הסל | מתוך ההקדמה לספר

כמה אירוני שתפקיד השוטה בהמלך ליר עשוי להיות התפקיד האחרון שגילמתי בחיי, ושהשורה האחרונה שאמרתי על במה תהיה השורה – שורה הולמת באופן מוזר – שבה שייקספיר משלח את השוטה אל מותו בשרירותיות שכזו:

וְאָנֹכִי אֶשְׁכַּב לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם.

ב־24 ביוני 1940 נפרד השחקן והמשורר סטיבן האגרד מאשתו ומשני בניהם הקטנים שהפליגו לאמריקה. ב־27 ביוני הוא התייצב לשירות צבאי בחיל הרגלים. בלילות השימורים עד לגיוסו, בלונדון המופצצת מהאוויר, ישב האגרד וכתב בקדחתנות, במרוץ נגד הזמן. "כתבתי בלי הפוגה," הוא סיפר לאשתו, "מכתב ארוך לבנים, ובו סיפרתי להם איזה מין אדם אני, במה אני מאמין ומה חוויתי, כי יש לי תחושה שלעולם לא אראה אותם שוב." משאלתו היתה שהמכתב יפורסם, והמכתב אכן פורסם עוד בחייו. פרסומו המחודש אחרי מותו, במהדורות רבות, בתוספת פתח דבר שכתב חברו כריסטופר הסל, ומבחר משיריו, שמתורגמים כאן לראשונה לעברית – שירי מלחמה ואהבה – הוא שעורר הד.

מכתבו של האגרד, שנכתב מתוך אמונה בטוב האנושי, עדיין מעורר עניין מהיותו מסמך עוצמתי ומרגש על נפשו של אדם – אמן, אינדיווידואליסט – ברגעים הרי גורל, שבהם עליו להחליט החלטות המנוגדות לאופיו ולאמנותו.

"ספרו של האגרד מותיר רושם כה גדול של אינדיבידואליזם, רגישות ויושרה – רושם של אדם כה שונה מהדוגמה הרגילה של הנוער כמכלול שהתבקשנו לקבל, ובה בעת כה הולמת את חוויותיהם של הגברים הצעירים שהמלחמה הזאת העניקה לאנגליה – עד שכל מי שיתעמק בספר ימצא בו עידוד מתחדש ללא הרף… כדי להתוודע למאבקו של סטיבן האגרד למען אינדיבידואליזם ממושמע באמנות ובחיים ולאופן שבו השפיע הדבר על הפרשנות שהוא נתן למאורעות, יהיה על הקורא לגשת לספר עצמו. הוא יֵצא נשכר." – מתוך כתבת ביקורת מעמיקה מאת "מֵנאנדרוס" במוסף הספרותי של הטיימס.

סטיבן האגרד (1911–1943) שחקן, מחזאי וסופר בריטי.

כריסטופר הסל, שכתב גם ביוגרפיה של האגרד, העדיף לטשטש את נסיבות מותו של חברו.

האגרד לא מת בקרב אלא התאבד בעת שירותו הצבאי במצרים בגלל אהבה נכזבת. נסיבות מותו פוגמות לכאורה במיתוס הגיבור שנודעה לו חשיבות כשפורסם הספר בעיצומה של המלחמה, אבל כיום, ממרחק השנים נותרנו עם מסמך אנושי עוצמתי ומרתק ששופך אור על נפשו של אדם בתקופה הרת גורל.

יש לבדוק גם

גן ליד הים

גן ליד הים – פורסט ריד תרגמה מאנגלית: עידית שורר קובץ הסיפורים ״גן ליד הים״ …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.