אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
קוראים מתמידים של פופ טארטס כבר יודעים, שמבחינתו סטיבן קינג הוא הסופר מספר אחת בתחום ספרות המתח.
לא אימה, מתח.
הספרים של קינג כבר מזמן לא יכולים להיות מתויגים כ"ספרי אימה" בלבד.
לא שיש בזה משהו רע, אבל כדאי להעמיד דברים על דיוקם.
ב"בילי סאמרס" קינג עושה משהו שלא עשה כבר שנים רבות רבות- ספר מתח שאין בו שום אלמנט על טבעי בעלילה. שום כלום. ספר מתח מז'אנר הפשע והדרמה.
חשבו למשל על טרילוגית "מר מרצדס", שמתחילה כסיפור של שוטר הרודף אחרי רוצח אכזרי אבל הופכת מהר מאוד גם לסיפור על-טבעי מרהיב.
או כמובן "המכון" המופתי על הילדים בעלי הכוחות העל טבעיים.
ב"בילי סאמרס" אנחנו קוראים על מחסל מקצועי בשם בילי, שנדרש לבצע ג'וב אחד אחרון, שיכניס לו מספיק כסף כדי לפרוש מהמקצוע.
והג'וב מסתבך, ובילי משוכנע שהאנשים ששכרו אותו כנראה לא ייתנו לו פשוט לרכוב אל השקיעה, והוא בורח, ולא מקבל את הכסף, ומכיר צעירה מסתורית בנסיבות קשות מבחינתה.
אין שום דבר על טבעי, שום רוחות רפאים או גורם חייזרי חיצוני.
יש איש מורכב, שמתפרנס מרציחות, אבל מקפיד לרצוח "רק אנשים רעים", שהוא הרבה יותר חכם מכפי שמעסיקיו חושבים שהוא, ושיושב לכתוב את סיפור חייו בהמתנה הארוכה לביצוע החיסול האחרון.
התוצאה פשוט נהדרת, וזה לא מפתיע, כי כישרון הכתיבה של סטיבן קינג אינו תלוי רק בכך שבעלילות תשולב גם אימה, ולרוב אימה על-טבעית.
היכולת של קינג להציג לנו דמויות עגולות, מורכבות, שיהפכו לחלק מסדר יומנו במהלך תקופת הקריאה, היא יכולת שמעטים מאוד בין הסופרים הפעילים כיום ניחנו בה.
בילי סאמרס הופך, ככל שהקריאה בספר מתקדמת, לאחד מהחבר'ה, אפילו לבן משפחה של הקורא.
ההחלטה שלו , שלא לספר למכריו בתחום החיסולים עד כמה הוא באמת חכם, ולהציג להם רק "צד אידיוטי" מנומקת היטב בספר, כמעט מראשית הדרך.
העבר שלו כצלף במלחמה בעיראק מסופר בטכניקה מחוכמת ופשוטה- כחלק מההמתנה לביצוע הג'וב, הוא נדרש להעמיד פני סופר, שעבר לעיירה קטנטנה כדי להתרכז בספר חדש שהוא כותב.
בילי , בעידוד מעסיקיו, מחליט לנסות ולכתוב באמת. ואז מעיין הסיפורים על הזוועות שחווה בעיראק, עם דגש על פאלוג'ה, נובע ממנו במהירות.
כמו במקרים רבים אצל קינג, כתיבה על אדם שכותב מספקת לקורא מעין "ספר בתוך ספר", שגם הוא מרתק לא פחות מהעלילה הראשית.
ובעיני פופ טארטס, זהו גם הספר המוצלח ביותר של קינג בתקופה האחרונה באלמנט חשוב מבחינת הקורא- רגעים מתים.
לעיתים קינג חוטא בתיאורים ארוכים, שלא תמיד ברור מדוע הם חשובים לעלילה.
זה פשוט לא קורה ב"בילי סאמרס", הספר קולח , הדמויות נהדרות, והמתח פשוט ….פשוט מותח.
יופי של רומן מתח ופשע.
וכן, יש קריצונת קטנטנה לאחת מעלילות קינג המיתולוגיות, אבל היא ברמה של משפטים ספורים, הספר עצמו שומר על ההבטחה של רומן ללא אלמנט על טבעי.
אל תפספסו, גם אם נרתעתם עד כה מסטיבן קינג.
אני מתחיל עכשיו לקרוא.
בהצלחה שקד, הצלחתך היא הצלחת כולנו