יום ראשון , ספטמבר 25 2022
HOUSE ARREST , מאסר בית

מהיום בקולנוע: "מאסר בית"

מאסר בית
House arrest
סרטו של אלכסיי גרמן הבן
A film BY Alexi German Junior
התחרות הרשמית , במסגרת מבט מסוים , פסטיבל קאן 2021
זוכה פרס המשחק לשחקן בפרסי אסיה פסיפיק
זוכה פרס, בחירת הקהל בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בשנחאי.

דויד הוא מרצה באוניברסיטה בעיר פרובינציאלית ברוסיה. השחיתות של הממשל המקומי מרגיזה אותו והוא מחליט למחות. אבל במקום שראש העיר יתן את הדין, דויד מואשם במעילה ונשלח למאסר בית. עד מהרה הוא מוצא עצמו בסחרור של מעקבים, בגידות ועניין מצד התקשורת, אך הוא בשלו ואין לו כוונה להתנצל. האם יש לדויד המודרני סיכוי מול גוליית?

בימוי : אלכסיי גרמן הבן
תסריט : אלכסיי גרמן הבן, מריה אוגנבה
עיצוב: אלנה אוקופניה
צילום : איבאן בורלקוב
הפקה : ארטם וסילייב

שחקנים
דוד: מרב נינידזה
סבטלנה: רוזה קאירולינה
אנה: אנה מכילקובה
קטיה: אנסטסיה מלניקובה

רוסיה , 106 דקות, רוסית תרגום לעברית.
הפצה בישראל: קולנוע חדש
החל מן ה 27 לינואר בסינמטק תל אביב, קולנוע כוכב רמה"ש וברחבי הארץ

אלכסיי גרמן הבן – במאי
יליד 1976 גדל בסנט פטרבורג, למד קולנוע באוניברסיטה של מוסקבה בין השנים 1996-2001
סרטו הראשון, "הרכבת האחרונה" נבחר להקרנה בפסטיבל ונציה, כך גם סרטיו השני והשלישי,
סרטו השלישי, "חייל של נייר" זכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל. סרטו "מתחת לשמיים חשמליים", זכה בפרס דב הכסף על תרומה אמנותית מיוחדת, בפסטיבל ברלין בשנת 2015.
סרטו החמישי "דובלטוב", זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין על תרומה אמנותית ועל עיצוב תלבושות.

ראיון עם אלכסי גרמן הבן
ש: מה היו הנסיבות הטכניות והכלכליות שהביאו אותך לצלם את הסרט הזה?
ת: זה לא היה סרט יקר לא בהשוואה לסטנדרטים של סרטים רוסיים אחרים. צילמנו במחנה ילדים רעוע אבל לא נטוש, שם הקימה המעצבת את הדירה. צבענו הדבקנו טפטים, יצרנו רצפה וצילמנו קרוב למבנה. זה היה סט מאד מקומי, צילמנו בסנט פטרבורג, אבל הכוונה היתה לעיר הנמצאת רחוק ממוסקבה.
ש: באיזה אתגרים נתקלת, מה למדת מן ההפקה הזו לסרטים הבאים שלך?
ת: האתגר הגדול ביותר היה שמדי פעם אחד השחקנים חלה בקורונה, וגם לפני שהתחלנו את הצילומים, כך שהיה עלינו להתאים את לוח הצילומים לפי המחלה של השחקנים. ולא יכולנו לצלם בסדר שרצינו. זה היה האתגר הגדול אבל למדתי שאנחנו יכולים לעבוד בסרטים יחסית קטנים וסגורים. למדתי שאנחנו יכולים ליצור סיפורים מקומיים ולא רק לשמר את המתח הדרמטי אלא ליצור קולנוע מגוון. אם מתבוננים על הסרט מקרוב מגלים שכל קיר בדירה הוא שונה וגילינו שאנחנו יכולים לצור מורכבות גם בסרט קטן.
ש: מתי צילמתם ובמשך כמה זמן?
ת: התחלנו ב10 באוקטובר 2020 וסיימנו ב- 12-13 בנובמבר היו לנו כמה הפסקות וגם נאלצנו לעשות בדיקות לכולם כדי לבדוק אם אנחנו יכולים להמשיך, היו לנו 23-24 ימי צילום
ש: איך אתה רואה את מקצוע הבמאי והאם אתה גם שותף להפקה של סרטיך?
ת: אני מעולם לא שותף להפקה של סרטי, גם אם אני משתתף בתכנון לוח הזמנים, אין לי כל שאיפה להפיק את הסרטים שלי. אני מסתכל על התפקיד שלי בצורה מאד פרגמטית. זה תפקיד מאד תובעני פיזית ונפשית, כשמכשולים שונים צצים כל הזמן זה חלק מן העניין. יחד עם זאת אני לוקח את זה די בקלות אני מעולם אל בחנתי סרט שלי אחרי שסיימתי, אני לא מתחרט על מה שעשיתי, אני חושב שאתה צריך ללכת כל פעם בכיוון אחר וזה רק הגיוני כשזה קורה. אחרי הכל אנחנו לא עושים את אותו הסרט שוב ושוב-יש במאים שכן. וגם את זה יש לכבד. דרך יצירה חזותית חדשה אתה מנסה לחפש שפה קולנועית חדשה. או אפשרויות חדשות לספר סיפור.
ש: מה הוא הרגע המועדף עליך במהלך העשייה, אתה מעדיף את ההכנות לצילומים, את הצילומים, את העבודה אחרי הצילומים?
ת: אין רגע כזה. כל אחד מן הדברים שתוארו הם מאד שונים ולא ניתן להשוות ביניהם. לכל רגע יש את הבעיה שלו ואני מוצא את הכאב וההנאה בכל שלב של עשיית הסרט.
ש: האם יש לך משהו משותף עם במאים אחרים מרוסיה, עם במאים מן הדור שלך ומה הם הרגעים המשותפים?
ת: ברור שיש לי קשר עם במאים מסוימים ולא עם אחרים. אך מבחינה חזותית אני משהו אחר לגמרי. אני חושב ואני מנסה ללכת בעקבות הסגנון של שנות ה –60 וה-70 האנרגיה והעניין שלי מכוונים לתקופות הללו כך שאני לא יכול לומר שיש משהו מקשר ביני לבין במאים שונים, אבל אנחנו משוחחים, חולקים רעיונות ודואגים אחד לשני.
ש: איך השפיעה הקורונה על מאסר בית?
ת: למגפה היה אפקט נוראי ומשמעותי עלינו. כיון שהעבודה על סרט המלחמה שהתחלנו לעבוד עליו, "אויר", הופסקה. זה סרט שעוסק בנשים הטייסות הראשונות במלחמת העולם השניה. עשינו את הסרט הזה במהלך ההפסקה על הפרויקט הגדול הזה. רוסיה נפגעה מעליית מחירים עלויות ההפקה עלו בצורה נוראית, ואז שחקנים בתפקידים קטנים חששו לנסוע כך שמכל בחינה היה למגפה אפקט משמעותי. אבל אפשר לומר שבגלל הקורונה הסרט הזה הופק. גם אם זה הדבר החיובי היחידי שאני יכול לראות במגפה הזו.
ש: אתה חושב שהמגפה תפגע בעבודה שלך בעתיד?
ת:אני משער שכן, כיון שהמגפה שינתה את נקודת המבט של העולם, את דרך החיים, את דרכי ההתקשרות בין בני האדם. וגם יש שינויים אסתטיים וגם בדרכי השיחה יש שינוי, זה אסון עולמי.
ש: מהיכן הגיעה ההשראה לכתוב את התסריט הזה?
ת: התסריט נכתב הרבה לפני הקורונה. תמיד רציתי לצלם דרמת בית משפט או משהו כזה. ואז חשבתי למה לא לעשות דרמת בית משפט בלי בית המשפט, מה קורה לאדם מחוץ לכותלי בית המשפט. אז חשבתי שיכל להיות מעניין שזה יהיה חלל סגור ושהגיבור אינו יכול לצאת ממנו, הוא במעצר ועליו למצוא את הדרך לחיות בשלום עם עצמו. בידוד הוא מבחן מפחיד, מאיים ומצב מלא כאב. המעורר הערכה מחדש. מכך נוצר התסריט הזה וחזרתי אליו עכשיו.
ש: אתה יכול לתאר את שיטות העבודה שלך, את העבודה שלך עם שחקנים איך אתה עובד בשטח?
ת: יש לי שיטה משונה, בדרך כלל שאני מתחיל לעבוד אני עובד בצורה מאד קרובה עם אשתי שהיא מעצבת התפאורה והבגדים. היא מתמזגת כולה באוירה ויוצרת את העולם הזה. אני לא בטוח שאני יודע איך לתאר את מה שהיא עושה, כיון שהיא נותנת משמעות להכל דרך הסטים שלה והרעיונות העיצוביים. תהליך הצילומים הוא מעניין גם כיוון שלעיתים אנחנו לוקחים סצינה מתוך התסריט ומשנים אותה לגמרי כיון שאנו מחפשים את האמת ובדרך החזרות אנחנו מצליחים לנקות את מה שמיותר. ואנחנו מאלתרים. היתה סצינה אחת שצילמנו יותר מפעם אחת היו סצינות שרציתי שהשחקנים ישלבו את האושר והכאב שלהם שיהיו באזור הנוחות שלהם שיוצר מצב שהם יוכלו להעניק לדמות בצורה מקסימלית את החוויות האישיות שלהם. כך שתהיה הלימה מלאה בין השחקן לדמות שהוא מגלם. אני משער שבדרמה כל כך סגורה אתה יכול להגיע לאמת דרך חוויה כל כך עוצמתית ומלאת כאב. לעיתים קרובות שינינו סצינות ואלתרנו כשהבנו שצריך לפתח או להדגיש דבר אחד על חשבון אחר, לחדד את הטקסטורה של הסרט.
ש: האם עבדת בעבר עם השחקנים שבחרת?
ת: עם חלקם עבדתי בעבר אם אחרים בכלל לא, אני מדבר איתם ואנחנו בודקים מה עובד ומה לא, עושים הרבה חזרות. גם אם אנחנו מצלמים מחדש כמה סצינות אנחנו עדיין עושים חזרות רבות. בזמן החזרות אנחנו מגלים אם השפה היא ספרותית מדי או שיש סצינות שלא עובדות בכלל, שאין קונפליקט ואז אנחנו בודקים את זה לעומק ביחד, זה בהחלט תהליך עבודה משותף. זה אולי מעיק על השחקנים אבל לי זה נראה הדבר היחידי להבטיח שזה לא יהיה מלאכותי.
ש: מה גרם לך להיות במאי קולנוע?
ת: תמיד רציתי להיות מבקר תיאטרון או תסריטאי והפכתי ליוצר סרטים במקרה. עבודה של מבקר תיאטרון נראתה לי משעממת והבנתי שזה לא מתאים לי וגם תסריטאי, אז אמא שלי הציעה שאנסה בימוי. אמרתי שאנסה לשנה וחצי ואז אעזוב, תמיד גיליתי עניין גדול יותר במילים ובנייר. אני תולעת ספרים ועבודת המבקר או התסריטאי לא ממש בשבילי וככה, סיפור ארוך, מצאתי את עצמי יוצר סרטים.
ש: מה אתה חושב על מצב תעשיית הקולנוע ברוסיה?
ת: לדעתי היא בסדר גמור, במאים חדשים מתגלים והרבה סרטים די טובים נעשים. היא חלשה יותר מהקולנוע הסובייטי אבל זו מגמה שמתרחשת בכל אירופה שמגלה שיש מעין מעצור בשפה קולנועית, במשמעות באסתטיקה, הקולנוע שלנו נמצא באותה תקופת ביניים כמו במקומות אחרים. יש לנו קשיים אבל אני לא רואה משהו נורא במיוחד, זה חי זה כל הזמן בתנועה.
ש: אם הייתה ניתנת לך האפשרות לפגוש את הבמאי האהוב עליך את מי היית רוצה לפגוש?
ת: אני משער שהייתי רוצה לפגוש את פליני, את טרקובסקי, את ברגמן, אבל זה עוד לא דחוף לי, יש לי המון שאלות לשאול כל אחד מהם, זו תהיה שיחה ארוכה מאד.
ש: איך בנית את הדמות של דוד ואת העולם הספרותי שלו ומה קראת לפני שיצרת את הדמות הזו?
ת: אני לא קורא ספרים כדי להתכונן אבל היה ברור מאד איך הוא נראה כבר מן ההתחלה, איך הוא מתנהג ואיזה שינוי הוא יעבור, תהליך ארוך בעיצוב הדמות היה בעבודה עם השחקן. אני מבין את ההיגיון שלהם, את דרך המחשבה, את החיים שלהם. גם התסריטאית השותפה הביאה הרבה לדמות.
ש: למה הקפת את דוד בעיקר על ידי נשים?
ת: זה מה שקרה וכך כתבנו את זה, אולי גם בגלל שצילמנו את הסרט על הטייסות במלחמת העולם השנייה, אבל דוד הוא גם אדם התלוי בנשים שהן הרבה יותר חזקות ממנו.
ש: הפרויקט של מאסר בית נוצר בגלל המגבלות שנוצרו בגלל המגפה או כיון שהוא היה פרויקט זול?
ת: זו היתה החלטה של המפיק, לאחר שנעצרו הצילומים, החליט שאנחנו חייבים להמשיך ולעשות את מה שאפשרי, לא כל השחקנים בסרט הזה מעורבים גם בסרט "אויר", וגם הצלם הוזמן במיוחד לסרט הזה.
ש: ומה הפרויקט העתידי שלך?
ת: אני אסיים את הסרט על הטייסות במלחמת העולם השנייה.

יש לבדוק גם

מלחמה באירופה: ארין ברנט פרצה בבכי

אי אפשר , קשה להישאר אדישים לנוכח מוראות המלחמה. ארין ברנט, מגישה בכירה ב-CNN, ריאיינה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.