יום ראשון , דצמבר 4 2022
PERIL, בוב וודוורד ורוברט קוסטה, הוצאת סיימון אנד שוסטר

בואו נדבר על זה: PERIL מאת בוב וודוורד ורוברט קוסטה

PERIL , "סכנה" , הוא עוד ספר בשורת הספרים שנכתבו על נשיאותו של דונלד טראמפ.

 

אין ספק, הנשיא ה-45 של ארצות הברית של אמריקה הביא לא רק לעלייה בתפוצת עיתונים יומיים ומספרי המנויים עליהם, אלא גם להכבדה על מדפי הספרים.

 

הארומה האיכותית של PERIL מקורה כמובן במחבר בוב וודוורד, שכבר כתב את "זעם" ואת "פחד" על נשיאות טראמפ.

 

הפעם חובר אליו רוברט קוסטה, גם הוא איש "וושינגטון פוסט", כדי להביא לנו את סיפור השבועות האחרונים לנשיאות טראמפ וההתמודדות שלו עם עזיבת הבית הלבן.

 

אנחנו גם מקבלים מבוא לספרים עתידיים על נשיאות ביידן, כיוון שהספר עוסק בהחלטה של ביידן המקשיש להתמודד על הנשיאות, בדרכים שפעל להבטיח את מועמדותו, ובצעדיו הראשונים לאחר הניצחון.

 

אירועי 6 בינואר, שבשנה הבאה תמלא להם שנה, נוכחים כאן כמובן בהרחבה.

 

הסקופ הגדול שהגיע עם פרסום הספר היה כמובן השיחה שניהל רמטכ"ל צבא ארה"ב גנרל מרק מילי עם עמיתו בסין, כדי להבטיח לו שארצות הברית לא תפתח במלחמה נגד סין.

 

הסקופ מובא בהרחבה ניכרת, לא רק בפתיחת הספר אלא גם בהמשכו. מילי, כך על פי הספר, היה אחוז אימה של ממש מניסיון של טראמפ לייצר משבר ביטחוני ענק, כדי שלא יצטרך לפנות את הבית הלבן.

 

לצד זאת מנסים וודוורד וקוסטה להסביר את הלך הרוח של טראמפ, ומדוע שקע לתוך שקר "גניבת הבחירות". על רגל אחת, אפשר לומר שההסבר שלהם מציג שני צדדים- הצלחה של גורמים קיצוניים ומטורללים כדוגמת רודי ג'וליאני ועורכת הדין סידני פאוול להגיע עד אל הנשיא ולשכנעו ש"יש בידיהם ראיות", והצד השני, אולי החשוב עוד יותר- הריפיון שאחז בג'ארד קושנר ובראש הסגל מרק מדואוז, שלא ניסו בכלל למנוע את הגעת תיאוריות הקונספירציה אל הבוס.

 

וכשמדובר באישיות נרקיסיסטית כמו של דונלד טראמפ- קושנר ומדואוז היו צריכים להבין לאן זה עלול להגיע.

 

בצד השני, הצד של ביידן, מה לעשות, העסק פחות מעניין. מצד אחד יש המון רגש בתיאור המשבר הקשה שפקד את ג'ו עם מות בנו האהוב בו.

 

גם הזעם שלו לאחר אירועי שרלוטסוויל ב-2017, שהוביל להחלטתו להתמודד, מתואר בצורה מעוררת אמפתיה ואמון.

 

אבל כשמדובר באדם עם מנגנון קבלת החלטות מסודר, בלי שיקולי אגו ניכרים ורק עם רצון לשרת את האומה, וכשהאנשים שסביבו הם "סיויל סרבנטס" ואנשי מנגנון ותיקים וידענים, העסק מתקתק יותר והרבה פחות "סקסי", הרבה פחות תזזיתי, וממש לא מטורלל.

 

לכן, בסופו של דבר, גם פופ טארטס ביכר את הפרקים שעסקו בטראמפ- אחרי ההפסד בבחירות, אחרי 6 בינואר ואחרי 20 בינואר- על פני תיאורים ארוכים , גם אם חשובים ומאירי עיניים, על אסטרטגיית ההתמודדות של ממשל ביידן עם הפצת החיסונים.

 

מנגד, בעת קריאת הפרקים על הסנאטור העיקש ג'ו מנצ'ין והחיזור של הנשיא ביידן אחריו, במקביל בעולם האמיתי למד פופ טארטס על כך שמנצ'ין אכזב את הדמוקרטים בסנאט והחליט להצביע נגד תוכנית הדגל של הנשיא, מה שטען את התיאורים בעניין הזה בממד אקטואלי מסקרן וחשוב.

 

יופי של ספר, אבל החלקים ה"שפויים" שבו אינם מעניינים כמו החלקים ה"טראמפיים" שבו.

יש לבדוק גם

טראמפ 2024: ארוחת ערב עם אנטישמי מכחיש שואה

מי הגיע לארוחת ערב במאר-א-לאגו ביום רביעי , יחד עם נשיא ארה"ב לשעבר והבעלים של …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.