יום שלישי , דצמבר 7 2021
ולדימיר נבוקוב, עד ראייה, אפרסמון

עד ראייה

עד ראייה

ולדימיר נבוקוב

תרגמה מרוסית: דינה מרקון

 ״כעבור זמן מה – אם בכלל אפשר לדבר כאן על זמן – התברר שאחרי בוא המוות מחשבת האדם ממשיכה לחיות מכוח ההתמד.״

עד ראייה – נכתבה ב-1930 בברלין שם התגורר ולדימיר נבוקוב בקהילה של גולים רוסים. בנובלה נתוותה עלילה שכל כולה מהתלה בלשית ותפניות לרוב, כזו המשתעשעת בצורה אירונית וּוירטואוזית בנושא הספרותי – כפילוּת ובדיה.

גיבור הנובלה, מהגר רוסי שחי בברלין, טיפוס אומלל שהוכה והושפל על ידי בעלה הקנאי של המאהבת שלו. הוא אינו מסוגל לשאת את ההשפלה וגומר בדעתו לשלוח יד בנפשו. אולם גם ב"חיים שלאחר המוות" ה"אני" שלו, שלא מת עד הסוף, ממשיך לחפש את ההוכחה לעובדת קיומו בין האנשים המקיפים אותו, אולם אלה עסוקים בעיקר בחייהם וממעטים להעניק לו את תשומה הלב שהוא מחפש.

שוב ושוב חווה ״עד הראייה״ השפלות ובזיונות, וגם אהבה נכזבת. וכל זאת בזמן שהוא בולש אחר אדם שאת חידת זהותו מגלה המחבר רק בסוף…

הגיבור שלנו קיים בסיפור רק כל עוד הוא משתקף בתודעתם של אנשים אחרים, אשר גם הם בתורם שרויים במצב מוזר כמוהו – עולם המראות.

נובלה פנטסטית כתובה בווירטואוזיות, המשרטטת את מסלול החקירה שנוטל על עצמו הגיבור, אשר מובילה אותו דרך גיהינום משופע במראות ומסתיימת במיזוגן של שתי דמויות לאחת. 

יש לבדוק גם

טובּי-כלב וקיקי-מותק

אנחנו שמחים וגאים להוציא לאור את הספר את ה״ממתק״ האולטימטיבי. ״טובּי-כלב וקיקי-מותק״ מתקוטטים, משלימים, נעלבים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.