יום רביעי , ינואר 19 2022
חולית, DUNE

בואו נדבר על זה: חולית DUNE

זמן רב כל כך עבר מאז שהבשורה על הפקת "חולית" הגיחה לאוויר העולם ועד שהתאפשר לנו סוף סוף לראות את הסרט הזה.

 

בתווך הייתה מגפה, וויכוחים בין מפיצי הסרט לאולפני "וורנר" על הפצתו בשירות הסטרימינג HBO max במקביל לבתי הקולנוע, וסיכום על תשלום פיצוי למפיצים, ובכורה בפסטיבל קאן ועוד ועוד.

 

ועכשיו הוא כאן.

 

נזכיר- היה כבר "חולית" אחד, ב-1984 .

 

ובעוד שהוא נחשב אז לכישלון קופתי וביקורתי, סרטו של דייויד לינץ' זכה ברבות השנים לאהדת חובבי המדע הבידיוני.

 

הוא זכה לתחייה מחודשת בימי קלטות הווידאו, ולאחר מכן גם בעידן הדיגיטלי.

 

כעת מגיע הבמאי דני וילנב עם חזון משלו ל"חולית".

 

ואיך הסרט?

 

פופ טארטס יעשה הכל להימנע מספוילרים, אבל כדאי בכל זאת שלא לקרוא את המשך הפוסט הזה, אם טרם צפיתם ב"חולית" המחודש.

 

אוקיי?

 

אוקיי.

 

דני וילנב קיבל כאן לידיו עוד מותג מדע בידיוני מוכר וידוע.

 

לפני כן ביים את סרט ההמשך המאכזב ל"בלייד ראנר".

 

רבים מהצופים שהגיעו לראות שוב את דקארד לא הבינו מה הבמאי רצה מהם.

 

אחרים התפעלו מה- VISION שלו ומהדרך הבלתי מתפשרת ולא הכי מסחרית לספר סיפור.

 

זה הספיק עבור אולפני וורנר ו-LEGENDARY להפקיד בידי וילנב את "חולית", כשהמטרה שהוצגה לו ברורה- לייסד פרנצ'ייז חדש, שהרי אין מחסור בחומר מקור, יש שלל ספרים וחוברות קומיקס וספרות מעריצים ענפה.

 

"חולית" של 1984 הגיח, נכשל ונעלם.

 

כמעט 40 שנה אחרי מגיע "חולית" החדש, וכבר בפתיחה מכריז על עצמו שמדובר ב"חלק 1  ".

 

כלומר- הסרט נמשך כשעתיים וחצי, אבל הוא לא מספר סיפור סגור ומלא.

 

יהיה המשך.

 

מה זה עושה לעלילה? מבחינת וילנב זו הזדמנות מצוינת לקחת את הזמן.

 

לספק לנו עוד ועוד שוטים של פול אטריידיס המהורהר, בגילומו של טימותי שאלאמה הלא מספיק כריזמטי, לתת לנו סצינות ארוכות ולא קוהרנטיות של פול/ שאלאמה מסתובב בכוכב הלכת, מעביר את ידו על צמחים ומכניס אותה למים, לא ברור בדיוק לשם מה, ומה זה נותן לנו הצופים.

 

גם "חולית" דורש מצופיו הרבה, כמו סרטיו הקודמים של וילנב.

 

קודם כל- הוא דורש ריכוז.

 

אחת לכמה דקות הצופה מופצץ במידע בלתי נגמר על הקיסרות, בית אטריידיס, בית ההארקונן, ה"דררים" שמתגוררים באראקיס, בנות גשרית המסתוריות בעלות היכולת העל טבעית ועוד ועוד ועוד.

 

אם תגיעו מעט מנומנמים לסרט- הלך עליכם.

 

נכון, הפסקול מפציץ בראש כמעט ללא הרף, וכל נחיתה של חללית או המראה שלה מלוות בנעימה פומפוזית ומפציצה במיוחד.

 

אבל זה לא מספיק כדי לייצר עניין הולך וגובר לאורך הסרט.

 

בשלב מסוים פופ טארטס וגיסו הסתכלו אחד על השני במבטים של "מה רוצים מאיתנו עכשיו".

 

הקצב איטי להרגיז, ותתכוננו לאפשרות שהיושבים לצידכם או מאחוריכם יעזבו את הסרט באמצע.  אולי אפילו אתם תתייאשו.

 

נראה שרק מעריצים מושבעים של "חולית", סטודנטים לקולנוע ומעריצות של שאלאמה יצליחו לשרוד אותו עד הסוף.

 

ופופ טארטס אינו מעריץ מושבע של חולית, אבל בהחלט מכיר בתרומת חומר המקור לז'אנר המדע הבידיוני.

 

יאמרו התומכים של וילנב לפופ טארטס: "מה אתה רוצה? צריך להסביר את יחסי הכוחות בין הבתים היריבים בקיסרות, צריך להסביר מי זו כל סיעה, ומהו כל גזע".

 

אבל לטענת פופ טארטס, אפשר וצריך היה לעשות זאת בדרך הרבה יותר מתקשרת עם הצופה.

 

בדרך שתקל עליו, שלא יחוש שהוא לא צופה בסרט אלא עומד למבחן.

 

החלק החשוב והחיובי ביותר בסרט הוא העיצוב האומנותי והאפקטים- כאן מדובר ללא ספק ביצירה מרהיבת עין, מרשימה מכל בחינה.

 

ההקפדה על האסתטיקה של החלל ושל כוכבי הלכת מציגה את חוזקו העיקרי של וילנב.

 

הוא יודע לעצב את הפריים, הוא יודע להדהים ולהלהיב את הצופה עם ויזואליה מלאת השראה.

 

חבל שהוא לא ממלא את זה בסיפור מעניין יותר.

 

וילנב משוכנע שיזכה לביים סרט המשך ל"חולית", התוצאה בקופות ובסטרימינג תקבע את גורל הפרויקט הזה.

 

פופ טארטס, בכל מקרה, לא נפל מהכסא. בלשון המעטה.

יש לבדוק גם

בואו נדבר על זה: מחזור כישור הזמן עונה 1

לכתוב על "מחזור כישור הזמן" , סדרת הטלוויזיה, בלי להכיר את המקור הספרותי?   אויה, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.