אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
שלב 4 של מארוול בעיצומו.
מגפת הקורונה עיכבה אותו ביותר משנה, אבל הנה כבר הגיע הסרט השני בשלב, אחרי "האלמנה השחורה" הכיפי.
"שאנג צ'י" נועד להציג לנו גיבור חדש, לאפשר למארוול להקדים את מתחרותיה ולהציג לראשונה גיבור על אסייתי-אמריקאי, וכמובן להכניס כמה שיותר מצלצלים לקופה.
ולא שכחנו- לשמור על השם של מארוול כיצרנית להיטים אינטליגנטיים , איכותיים וכיפיים, עם עוד אקסטרה משהו שמאפשר גם לאניני טעם ליהנות מסרטיהם, שכובשים את עולם הקולנוע בביטחה.
ובכן, "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות" עומד בכל הקטגוריות.
מעתה והלאה הפוסט הזה עלול להכיל ספוילרים, ולכן אם טרם צפיתם בסרט במלואו- אנא הפסיקו הקריאה מיד וסמנו את הקישור לקריאה עתידית.
אוקיי?
אוקיי.
שאנג – צ'י מתחיל באקספוזיציה לא קצרה אך מרהיבה על האיש שבעבר כונה "המנדרין".
הוא מחזיק בכוחן של עשר הטבעות, מה שהופך אותו לבן אלמוות.
במשך מאות שנים הוא משתמש בכוח לעשות רע, רק לכבוש עוד ועוד.
עד שמפגש עם צעירה יפהפיה מקהילה סודית וקסומה מוביל אותו לזנוח לרגע את התפשטות אימפריית הפשע שלו, והוא אף מביא עימה שני ילדים לעולם.
את הילד הבכור, שאנג-צ'י, הוא יאמן כמתנקש מומחה באומנויות לחימה.
ובנערותו, אחרי הסוף הטראגי של סיפור האהבה עם האם, ישלח אותו לארצות הברית, עם סכין ומשימה ברורה.
שאנג-צ'י הופך לשון, ונטמע היטב בחברה האמריקאית.
הוא אפילו מכיר ידידה טובה, שהופכת לידידה לחיים, בגילומה של אקוופינה, אחד השמות הלוהטים כיום בעולם ההומור והבידור האמריקני.
אבל, כמו תמיד במקרים של מארוול, העבר לא שוכח אותך, וחייו הפשוטים לכאורה של שון מתהפכים על ראשם בעקבות קרב דרמטי באוטובוס.
הוא יוצא למקאו, מתוך תחושת סכנה לאחותו, ואקוופינה מתלווה אליו.
משם והלאה תחל אורגייה מוצלחת של קרבות אומנויות לחימה, אקשן, מאבקים על שליטה בכוחות קסומים, סיפורי עבר מלאים בקסם ועולמות סודיים, הרבה הרבה הומור מוצלח לשבירת המתח ולמעבר בין סצינות, מעט בלבולי מוח על יחסי אב ובן, וכמובן כמובן סצינת קרב מטורללת לחלוטין לסיום הסרט, הכוללת דרקונים, שער קסום למימד האופל ומה לא.
הכל במיטב המתכון המארוולי המנצח.
וזה עובד.
זה עובד, בפעם המי יודע כמה, כי האהבה של הבוס הגדול של מארוול קוין פייגי לחומר המקור, והיכולת שלו להקיף עצמו בכוחות יצירתיים צעירים, רעננים ומוכשרים מדי סרט מאפשרות ליקום הקולנועי של מארוול לגדול, להתפתח ולשמור על אותה נוסחת קסם, שהופכת את הסרטים למבדרים ומהנים, אפילו כמעט לכל המשפחה.
במקרה שלפנינו- ארגון עשר הטבעות הוזכר עוד אי שם ב"איירון מן" הראשון, הסרט שפתח את היקום הקולנועי של מארוול.
וב"איירון מן 3 " קיבלנו את האיזכור הראשון ל"המנדרין", הבוס הגדול של ארגון הפשע חובק העולם.
עכשיו המעגל נסגר, עם כמובן כמה שינויים לעומת המקור הקומיקסי ( שם אביו של שאנג – צ'י הוא בכלל פו מנצ'ו ) , אבל לצופים ולמעריצים זה נותן את התחושה, הנכונה, שגם לאחר המאמץ הקריאייטיבי העילאי שהושקע ב"הנוקמים: סוף המשחק", יש מי שכבר עכשיו רוקם עבורנו סיפור מסגרת רב-סרטים חדש ומרתק לא פחות.
ונזכיר, הפעם גם יש ברקע את הסדרות של "דיסני פלוס", שכפי שראינו בסצינת פוסט-הכתוביות של "האלמנה השחורה", יהוו מקור עלילתי חשוב גם לסרטי הקולנוע.
אגב, סצינת פוסט-הכותרות כאן היא ארוכה וכיפית, אם כי מזיעה מעודף מאמץ לחבר את שאנג-צ'י אל הגיבורים המוכרים יותר של הפרנצ'ייז.
ולא לשכוח את קריוקי "הוטל קליפורניה", טריק מוצלח בכל מסיבה.
יופי של סרט!
