יום ראשון , ספטמבר 26 2021
הנזיר היהודי , אילן שיינפלד

הנזיר היהודי

 

חייו ומותו של המרטיר היהודי פרנסיסקוס מלדונדו דה־סילבה

 

הרומן ההיסטורי הרביעי של שיינפלד, וספרו העשרים וחמישה.

 

אילן שיינפלד, מחבר רבי המכר מעשה בטבעת, כשהמתים חזרו ואשת הפיראט היהודי, שוב הרחיק עד צ’ילה ופרו בכדי להעלות באוב את פרשת חייו השכוחה של פרנציסקוס מלדונדו דה סילבה, הנזיר היהודי

פרנציסקוס מלדונדו דה סילבה (1592-1639) נולד בבצי’לה, בימי האינקוויזיציה הספרדית. כבר בילדותו חשף בפניו אביו, רופא קתולי, שהוא יהודי נסתר, האנוס לקיים את מצוות דתו בהיחבא. 

הגילוי הזה, וניסיונו של פרנציסקוס לשחזר את אמונת אבותיו, קורעים את חייו ואת חיי משפחתו. אביו ואחיו, אימו ואחיותיו, רעייתו וצאצאיו – כולם מיטלטלים בין נאמנות ובגידה, אדיקות וטירוף, בין קידוש השם לבין קדושת החיים. 

פרנסיסקוס החליט ללכת בדרכי אביו: למד רפואה, נשא אישה קתולית ולמד עברית ויהדות בסתר. אבל בשלב מסוים בחייו מאס בהסתרת דתו, מל את עצמו במו-ידיו והוסגר על ידי אשתו ואחיותיו לאינקוויזיציה. הוא נלקח לבית הכלא בלימא, והוחזק שם במשך שתים עשרה שנים, בהן דן והתפלמס בענייני דת עם אב בית הדין. לבסוף נואש דון חואן דה מניוזקה מאסירו והעלה אותו על המוקד באוטו דה פה הגדול ביותר שהתקיים בעולם החדש, בשנת 1639.

הקוראים, משמשים עדים אילמים לסיפורו, בעוד הוא פורש אותו בפני דון חואן דה מניוזקה, אב בית הדין בבית הכלא של האינקוויזיציה.

הנזיר היהודי מבקש לרדת למעמקי נפשו של אדם, המיטלטל בין אהבתו לבין אמונתו, ופורש לפנינו מחזות של התעלות ותשוקה, חמלה ויופי. 

“כמו בכול ספריי, גם עלילת הספר הזה הגיעה אלי בדרכים מופלאות,” מספר שיינפלד. “לפני יותר מעשור, רגליי הוליכו אותי אל ובתוך מוזיאון כלא האינקוויזיציה בלימא, מבלי להבין מה אני מחפש בו. לפני כמה שנים נזכרתי בעמוד שסימנתי בספר של אברהם קרדוזו, על דמות של נזיר יהודי. שבתי אליו, וגיליתי כי מדובר בפרנסיסקוס, שהיה כלוא בתאים שהסתובבתי בהם במוזיאון בלימא. אז התחלתי לכתוב את הספר, בעקבותיו חזרתי ללימא ולצ’ילה.”

“מה שהביא אותי לעסוק בפרנסיסקוס הוא בירור האופן שבו תבניות לאומיות ומשפחתיות קלוקלות מתגלגלות ומתגשמות בחיי הפרט של צאצאיהן. עניינה אותי בפרט תודעת הקורבן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתולדות היהדות, מעקדת יצחק, דרך מיתוס מצדה ואינספור סיפורי קידוש השם, והתגלגלה גם בחיי-שלי, כבן הדור השני לשואה. ניתן לומר, שפרנסיסקוס ואני דיברנו היטב איש עם רעהו, הוא כבן דור שני של אנוסים ואני כבן דור שני לשואה.”

 

אילן שיינפלד זכה בפרס היצירה של ראש הממשלה ע”ש לוי אשכול, בשנים 1991 ו-2015, בפרס קוגל לשירה בשנת 1998 ולספרות בשנת 2013, ובפרס קרן גולדברג של הקרן הקיימת לישראל בשנת 2001. גם מחזותיו זכו בפרסים והמחקר לתואר שני זכה בפרס דב סדן בשנת 1988.

 

464 עמ’ 112 ₪

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.