כוחה של זהות
העוצמה לדעת מי אנחנו
אירינה נבזלין
"אנחנו חזקים יותר כשאנחנו יודעים מי אנחנו"
אירינה נבזלין מציעה בספרה החדש "כוחה של זהות – העוצמה לדעת מי אנחנו" לצאת למסע בעקבות הזהות האישית והקולקטיבית כדי לבסס תחושת חוסן אישי.
עוד לפני מגפת הקורונה שהביאה שינויים אגרסיביים לחיינו, דובר רבות על הקושי בחיים בעולם שמשתנה במהירות רבה כל-כך כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. היום, רובנו מנסים להסתגל לחזרה לשגרה והקושי מורגש באספקטים רבים בחיינו, והאמת היא שגם בלי מגפות עולמיות, פשוט מעצם היותנו בני אדם – לכולנו קשה להתמודד עם שינויים. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כשהכל סביבנו משתנה ללא הרף?
בימים אלו יוצא לאור ספרה של אירינה נבזלין, נשיאת קרן נדב, יו״ר דירקטוריון אנו – מוזיאון העם היהודי ומייסדת ויו"ר IMPROVATE בו היא מבקשת להקנות חשיבה חדשנית וכלים מעשיים להתמודדות עם חוסר ודאות וחוסר יציבות הנובעות משינויים שקורים לכל אחד במהלך חייו.
נבזלין בוחנת את ההתמודדויות הייחודיות של מי שמהגרים ממולדתם ובוחרים להשתקע במדינה אחרת, ומציעה ללמוד מהם כיצד להרחיב את סל הכלים המשמש אותנו מול השינויים הרבים שבחיינו. לטענתה, התהליכים שעוברים המהגרים במסגרת הפרידה מהמוכר והידוע וההתוודעות לזר ולחדש, הגמישות שהם נדרשים להפגין והדרך שבה הם מתמודדים – הופכים אותם למודל אידיאלי לחיקוי למי שעומדים מול אתגר ההסתגלות ל"עולם חדש".
ב"כוחה של זהות – העוצמה לדעת מי אנחנו", נבזלין מציעה לצאת למסע בעקבות הזהות האישית והקולקטיבית כדי לפתח תחושת חוסן ולרכוש כלים להתמודדות עם עולם משתנה. "גיליתי שהחוזק והחוסן נובעים מהבנה אמיתית של הדברים שהופכים אותנו למי שאנחנו ומחיבור אמיתי אליהם", אומרת נבזלין.
לאורך הספר משלבת נבזלין, שהיגרה בעצמה ממולדתה, בין ניסיון החיים האישי שלה, לבין נתונים ממחקרים בתחום ההגירה ועצות פרקטיות הנוגעות למיומנויות אישיות לבניית חוסן פנימי. עיקר הספר הוא חקירה של מושגי הזהות האישית והקולקטיבית, האופן בו הם מתבטאים בחיינו והאתגרים שעולים כאשר אנו מבקשים לגבש זהות בעולם משתנה ורווי אפשרויות.
בכתיבה קלילה וזורמת מתארת נבזלין את קורות חייה וכיצד תחושת הזרות לצד שאלות בנוגע לזהותה ומעגלי השייכות שלה ליוו אותה מגיל צעיר. היא נולדה במוסקבה בשנת 1978 אך את זהותה כיהודייה גילתה במקרה, כאשר הובהר לה שזה עניין שאין לדון בו לעולם, כך היא כותבת:
"בכלל לא ידעתי שאני יהודייה עד גיל שבע, כאשר מישהו בבית הספר שלי קרא לי יהודייה והשתמש בכינוי גנאי. סבתי, שהיתה מורה בבית הספר שלמדתי בו, הרגישה שהיא חייבת לספר לי את האמת על זהותי. "אני אגיד לך שני דברים", היא אמרה. "יש שתי יהודיות בכל בית הספר, את ואני. ואנחנו לא נגיד על זה אף מילה נוספת לעולם". זה היה רגע מכונן עבורי".
בהמשך היא היגרה ללונדון, שם חיה ועבדה ובשנת 2006 עלתה לארץ, או "חזרה הביתה", כפי שהיא מתארת בספרה.
בשנה האחרונה בלבד הספיקה אירינה לעמוד מאחורי פתיחת אנו- מוזיאון העם היהודי הגדול והחשוב בעולם; הקימה את פלטפורמת IMPROVATE שמטרתה הנגשת חדשנות וטכנולוגיות ישראליות לעולם; ולהוציא לאור את ספרה החדש. כל אלו הם פירות של עבודה רבה ומאומצת של אירינה לאורך העשור האחרון בממשק שבין התחום היזמי והחברתי, ולכולם מטרה להשתמש בכלים שברשותה כדי לעשות שינוי בעולם.
טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה 1997–2007: "נדיר מאוד למצוא ספר שמעורר בך מחשבה ונושא תובנה אמיתית בנוגע לאופי האדם, שהוא גם קל ומהנה לקריאה. אירינה נבזלין חוקרת את מה שנהפך עד מהרה לאתגר פוליטי מרכזי אף כי אין בספר ביטוי לשפה פוליטית: כיצד ניתן לשלב בין תחושת זהות חזקה ובין גישה של פתיחות לעולם; ובמילותיו של גתה: כיצד ניתן להשיג שורשים נטועים וכנפיים פרושות".