אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
כשארקדי דוכין פגש את השיר המיוחד הזה, לא יכל להישאר אדיש.
בעיניו יש כאן את שאלת השאלות-
מה יקרה אחרי שלא יהיה יותר דרך מי לספר את הסיפור הנורא ההוא?!
סיפור של דור שהקריב את עצמו עבורנו.
ההורים של ארקדי ביניהם ז"ל
לארקדי זה נגע במלא נקודות למחשבה
היה או לא היה?
כמו באיזה סרט מדע בדיוני
הזיכרון החמקמק שלנו
הנפש חסינה לשכוח
השורד האחרון זה לבד ההוא מול כל אלה שהחיים שלהם ממשיכים
ושלו נעצרו אי שם, בעבר ספק ידוע .
גם מדד הבושה הולך ומאבד את עצמו
"בעיני זה שיר סופר חשוב, לזכור לכבד לספר לעולם
ולא רק כאן בישראל, אלא חובה בעיני לתרגם אותו לעשרות שפות
של אומות העולם הזה". (ארקדי דוכין)
יואב גינאי מספר שזהו שיר מחאה שכתב בעקבות גל של כתבות על שורדי שואה בודדים שהגיעו לפת לחם . השיא היה הדיווח על טקס מנהיגי העולם המפואר שנערך ביום השואה הבינלאומי בירושלים שבו לא נמצא מקום פנוי לניצולי השואה עצמם. השיר פורסם במדור הדעות של "ישראל היום".
כל הזכויות שמורות למוזיקה חופשית בע"מ
——————————————————-
