יום ראשון , יולי 25 2021
יום אחד תפסיד, לי צ'יילד, כנרת-זמורה

בואו נדבר על זה: “יום אחד תפסיד” מאת לי צ’יילד

   הפוסט הזה עלול להכיל קלקולונים לעלילת "יום אחד תפסיד", אז אם טרם השלמתם הקריאה, אנא הפסיקו כעת את הקריאה בפוסט הזה, וחזרו אליו בהמשך.

 

לא תהיה אזהרה נוספת.

 

אוקיי?

 

אוקיי.

 

נתחיל בעובדה הפשוטה:

 

"יום אחד תפסיד" אינה הכותרת המקורית של הספר.

 

באנגלית הוא נקרא BLUE MOON , וזה באמת שם שלא ניתן לתרגם לעברית אחד לאחד.

 

אז בחרו ב"יום אחד תפסיד".

 

ההנחה הפרובוקטיבית שבכותרת היא שג'ק ריצ'ר מפסיד בספר הזה.

 

או לפחות עומד על סף הפסד, יותר מאי פעם.

 

למה זו ההנחה של הקורא הוותיק של ספרי ריצ'ר? כי הוא ניצח בכל ספריו הקודמים, ללא קושי.

 

אפשר לכנות אותו לוחם צדק , אפשר לכנות אותו קאובוי מודרני בשולי אמריקה, אפשר לכנות אותו צבא של איש אחד- הוא תמיד השיג את המטרה, שתמיד הייתה לעזור לדפוקים, לחלכאים שבשוליים, אלה שהמכבש הפלילי/ביורוקרטי/ פוליטי עלה עליהם ופלט אותם חסרי נשימה ומיואשים.

 

אלה , שלא יכולים להרים טלפון למשטרה, כי לא יהיה בו כל טעם.

 

אז כשקוראים לספר החדש בעברית "יום אחד תפסיד", ההנחה הרווחת היא שהפעם ריצ'ר לפחות יהיה קרוב להפסיד.  או לא ינצח במאה אחוז.

 

זה מעורר את הדימיון ואת ההתרגשות- האם לראשונה בעשרות הספרים שכבר מאחוריו, ריצ'ר ישלם מחיר אישי? יביא למות חפים מפשע? יהפוך את המצב של האדם שלו הוא עוזר, לגרוע יותר? ולו רק לזמן מוגבל?

 

נו באמת, הצחקתם את לי צ'יילד.

 

שם הספר היא כמו פרומו לפרק הדחה בריאליטי- נותנים לצופה את התחושה, שאיקס יודח, באמצעות רמזים והטעיות. בפרק עצמו וויי חוטף בפנים, ואיקס ניצל.

 

במקרה של ריצ'ר? אף אחד לא ייקח ממנו את הסטטיסטיקה המרשימה שלו.

 

הוא באמת ווינר.

 

הוא באמת משיג את מה שהוא רוצה.

 

והוא תמיד ישאיר אחריו שובל של הרס, ושל גופות רבות, כזה שאפשר לומר עליו "מגיע להם".

 

והאמת?

 

לא נמאס גם בפעם המי יודע כמה לקרוא על כך.

 

לי צ'יילד, ובאחרונה ובעתיד אחיו שמשתלט על המותג, מצליחים לברוא כל פעם מחדש עלילה חדשה.

 

הפעם לא מדובר בעיירה שכוחת אל, אלא בעיר בת כחצי מיליון תושבים- שינוי ראשון.

 

הפעם ריצ'ר לא נעזר רק באדם אחד מקסימום- יש לו צוות מסייע של ממש, של ארבעה ולעיתים יותר.

 

הם יעילים מאוד כשחקני משנה, כי הרי את התוכנית בסופו של דבר קובע רק אדם אחד.

 

גם כשיש לו צוות מסייע, הוא בגדר דיקטטור נאור.

 

והמתווה הפלילי הכללי של הארגון הקרימינלי שבו נלחם ריצ'ר מתגלה ממש בעמודים האחרונים של הספר.

 

בתווך, כמו תמיד, תגיע אישה מצודדת, שתעיף בריצ'ר מבט וחצי ומיד תיכנס עימו למיטה ותהפוך לשותפת נפש עד לעמוד האחרון, שבו יעזוב אותה מאחור , כהחלטה שלה כמובן, וימשיך בנדודיו.

 

וכאמור, כשזה כתוב בצורה כה יעילה, אין סכנה שלא תיהנו.

יש לבדוק גם

בואו נדבר על זה: הסיפור של ליסי – סיום הסדרה

מה השתבש ב”סיפורה של ליסי”?   ובכן, התשובה הפשוטה היא “מה לא”.   אלא שהיא …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.