בואו נדבר על זה: הפרק האחרון של "היום השלישי"

   השלמת הצפייה ב"היום השלישי" היא חוויה די מתסכלת.

 

בסך הכל מדובר בשישה פרקים.

 

עם שתי עלילות, אחת בקיץ ואחת בחורף.

 

התחלנו בשלושה פרקי קיץ עם סאם, והמשכנו עם שלושה פרקי חורף עם קאז ובנותיה.

 

ולמרות זאת, התחושה היא שהצפייה ב"היום השלישי" הכילה לא שישה פרקים אלא עשרים.

 

כל פרק היה ארוך ואיטי.

 

בעיקר איטי.

 

עם צילומי אווירה, עם יותר שאלות מתשובות, ועם המון המון המון דרישה לסבלנות מצד הצופה.

 

פופ טארטס מודה- אחרי הפרק הרביעי הוא נטל לעצמו הפסקה בת שבועיים, עד שהשלים בבת אחת את פרקים חמש ושש.

 

אגב- הפרק השישי היה אדיר. קצבי, מותח, מסביר פנים לצופה ומספק תשובות למכביר.

 

המון המון תשובות.

 

לו רק התנהלו הפרקים הקודמים בקצב הזה- סביר להניח שהסדרה הייתה צוברת יותר צופים.

 

בישראל וגם בבריטניה ובשאר העולם.

 

נזכיר- מדובר בקו-פרודוקציה של סקיי ו-HBO אחרי ששיתוף הפעולה הקודם ביניהן, "צ'רנוביל", הפך ללהיט ענק ברחבי העולם.

 

ב"היום השלישי" העסק שונה לחלוטין.

 

הסדרה תבעה כל כך רבות מצופיה, וענתה על כל כך מעט שאלות, עד שספק בליבו של פופ טארטס אם יותר מחמישים אחוז מהצופים בפרק הבכורה שרדו עד לפרק האחרון.

 

גם ניסיון לתכנן בינג' אחרי שידור כל הפרקים לא יהיה קל- ארבעת הפרקים הראשונים באמת איטיים להחריד.

 

מה שכן, פופ טארטס ממש כועס על עצמו, על שלא הבין את הטוויסט שנחשף בסוף הפרק הרביעי.

 

בתור צופה ותיק של סדרות מכמעט כל הז'אנרים, פופ טארטס אמור היה להבין את הקשר המיוחד בין הדמויות.

 

אבל לא נורא.

 

ולא במקרה הפוסט הזה כמעט ולא מכיל איזכור לקווי העלילה עצמם.

 

כל איזכור שכזה באמת יפגע בחוויית הצפייה של מי שמתכנן ליטול על עצמו את האתגר ולצפות בסדרה כולה.

 

די אם נספר, שנעמי האריס, המככבת בשלושת הפרקים האחרונים, עושה עבודה טובה הרבה יותר מג'וד לואו שמככב בשלושת הראשונים.

 

היא מצליחה לחבב את עצמה על הצופים כמעט מיד, אולי גם בזכות ילדותיה החמודות שנלוות אליה.

 

ואמאל'ה, פופ טארטס ממש לא מתכנן להגיע אל האי אוסי בזמן הקרוב.

 

לא משנה אם השלווה חזרה למקום, אם לאו.

 

שווה בדיקה לחובבי טלוויזיה ניסיונית ותובענית.