יום שישי , נובמבר 27 2020
מי מתגורר באחוזת בליי, נטפליקס

בואו נדבר על זה: מי מתגורר באחוזת בליי?

   מייק פלנגן עשה זאת שוב.

 

הבמאי והיוצר שהביא לנו את "מי גר בבית היל" מצליח לשחזר את הקסם המשלב אימה ומשפחה בסדרה החדשה, "מי מתגורר באחוזת בליי".

 

הפעם חומר המקור הוא הנובלה מאת הנרי ג'יימס, ששימשה גם לסרט האימה "האחרים" בכיכובה של ניקול קידמן.

 

פלנגן, בדרכו המאוד מיוחדת, מצליח הפעם להימנע ככל האפשר מרגעים של אימה מקפיאת דם.

 

בעונה הראשונה נבהלנו ברגע שקיבלנו במאוזן את הילדה הקטנה ומעליה את הרוח עם השיער המאוד מאוד ארוך.

 

הפעם זה קצת שונה, אבל נדמה שמשרת טוב יותר את המטרה העיקרית: להביא לנו, שוב, דרמה משפחתית במסווה של סדרת אימה.

 

מעשה באופר בשם דניאל "דאני" קלייטון שבורחת מארה"ב ומוצאת עבודה כאומנת ומורה של צמד ילדים חמודים, שאיבדו את הוריהם בתאונה טראגית.

 

הם מתגוררים בטירה מהאגדות, אחוזת בליי הסמוכה לכפר קטן.

 

האופר תגור איתם, תלמד אותם וגם תטפל בהם ותנסה להנעים עליהם את זמנם, בעת שדודם העסוק מעדיף להישאר בלונדון קבור בעבודה.

 

מי שמסייעים לאופר במלאכתה הם סוכנת הבית האנה, הטבח אוון והגננית ג'יימי.

 

הכל נראה מושלם, אלא שסדרה של התרחשויות מוזרות מבהירה לנו כבר בפרק הפתיחה, שאלה לא כל הדיירים של אחוזת בליי.

 

כאמור, פלנגן מעדיף הפעם שלא "לנפנף" לנו בעזרי האימה.

 

לעיתים, ממש בקצה המרוחק של התמונה, נבחין בדמות אורבת בחשיכה, או בצללית זזה. מצמוץ אחד או הסטת המבט מהמסך לסלולר- ולא נראה כלום.

 

האימה האמיתית, שמתמקדת הפעם בעיקר בדמויות ללא פנים, תגיע בחלק המתקדם יותר של העונה.

 

עד לפרק החמישי הכל מסופר בצורה הגיונית, עם קפיצות לעבר והסברים על הרקע של דמויות שכבר אינן איתנו אבל חיוניות לסיפור.

 

בפרק 5 מתחיל הצופה להבין חלק ממה שקורה כאן.

 

אבל, כאמור, הכל משרת את המטרה, להראות לנו את הבעיות שקיימות במשפחות הכי טובות, על הנייר ועל המסך.

 

ועד כמה אנחנו מעדיפים לפעמים להעניש את עצמנו על לא עוול בכפנו, או להתחפר באומללות שלנו.

 

יידרשו שני ילדים מתוקים, שבהתחלה נדמה שהם בעלי דימיון עשיר אך בהמשך מתברר שהם היחידים שרואים נכוחה בבית, כדי להוציא את הדמויות שלנו לא רק משלוותן אלא גם מהקליפה ההרסנית שבה הן חיות.

 

הטענה היחידה של פופ טארטס היא שאפשר היה לחסוך בפרק שניים ולקבל מוצר מהודק ושלם יותר.

 

הדבר בולט בעיקר בפרק הסיום, שמרגיש נמתח כמו מסטיק.

 

ועדיין- יופי של סדרה, ויופי של עבודה של פלנגן.

 

פופ טארטס לגמרי בעד שיעבד עוד קלאסיקת אימה לעונה נוספת.

Check Also

עכשיו בנטפליקס: עונה 2 של “וירג’ין ריבר”

אירוסין. תינוקות. שברון לב. רצח. וירג’ין ריבר היא אולי עיירה קטנה, אבל יש בה לא …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.