יום שני , ינואר 18 2021
איש שטח , ג'ון לה-קארה, כנרת

בואו נדבר על זה: “איש שטח” מאת ג’ון לה קארה

   יש משהו מרענן ב"איש שטח" של ג'ון לה קארה.

 

אחרי שפופ טארטס גמע שלל מותחני ריגול מהעת החדשה, שבהם סוכנים אמריקאיים מסוקסים מצליחים לסכל מזימות חובקות עולם של מגה-טרוריסטים, ויוצאים למסעות מסביב לגלובוס כדי לעצור- בגופם ובאמצעות שכלם- את הקונספירציה התורנית, הפעם יש לנו משהו "קטן" בהרבה.

 

ושלא תבינו את פופ טארטס לא נכון- הוא מאוד אוהב את מותחני הריגול המגיעים מארצות הברית, ספריהם של בראד תור ובאלדאצ'י וכדומה.

 

אבל "איש שטח" הוא משהו אחר.

 

נתחיל בגיבורו, נאט, סוכן המתקרב לשנתו החמישים, שמשוכנע שעומדים להפריש אותו משירות הביון הבריטי.

 

הוא לא גבר מסוקס בשנות השלושים לחייו שכל הנשים שהוא פוגש משליכות עצמן לרגליו.

 

הוא גם לא מהדורה מעודכנת של ג'יימס בונד.

 

הוא בריטי חביב, משוגע על בדמינטון, נשוי באושר עם ילדה שלא מצליחה לסיים את גיל ההתבגרות גם כשהיא כבר בת 19.

 

להפתעתו הרבה הוא לא נשלח לפנסיה, אלא מקבל שלוחה נידחת של הביון בלונדון.

 

אבל בשלוחה הנידחת הזאת הוא מתוודע לאנליסטית ומפעילת סוכנים צעירה, שהוגה מבצע לאיסוף מודיעין על כוונותיה של רוסיה באנגליה ובעולם בכלל.

 

המבצע משתבש בגלל עניינים ביורוקרטיים, אבל בינתיים נאט מוצא עצמו מעורב בניסיון לאתר מרגל השתול באחד משירותי הביון הבריטיים, ומספק לרוסים מידע אמין וחיוני.

 

במקביל אנו מתוודעים למערכת יחסיו המוזרה עם גבר צעיר בשם אד, שותף חדש למשחקי הבדמינטון של נאט, שמעורר את סקרנות המרגל בגלל התנהלותו המוזרה במרחב החברתי.

 

כצפוי, שתי העלילות תתאחדנה לקראת שיאו של הספר, ובסיומו נאט יצטרך להחליט האם הוא בעד חברות או בעד מקום העבודה שלו.

 

האם מי שבוגד במולדת יכול לקבל מחילה , כיוון שאפשר להבין איכשהו את מניעיו, ובעיקר משום שטעה טעות קשה בכתובת שאליה כיוון.

 

אלה לא שאלות קלות, אבל ההתייחסות אליהן היא כמעט אגבית, בהתאם לרוח הספר.

 

העלילה מתרחשת כולה באנגליה, בלי דילוגים מסביב לעולם.

 

היא נעדרת פומפוזיות לחלוטין, חייו של נאט ועבודתו מתוארים כמעט כשגרה רגילה של עובד במשרד שמונה לנהל צוות בעייתי.

 

כל זה לא בא כדי לרמז שהספר משעמם.

 

ממש לא.

 

לה קארה רוקח כאן עלילה עכשווית, המתכתבת עם הברקזיט וממשל טראמפ שעוין את בת בריתו הבריטית, והכל כאמור בעיניו של אדם בגיל העמידה שבאמת רק רוצה לחזור הביתה בשלום.

 

ואם אפשר גם אז להמשיך ולהיות אלוף המועדון שלו בבדמינטון.

 

יופי של ספר מתח !

Check Also

בואו נדבר על זה: טייגר – חלק 1

   טייגר וודס.   זוכרים את הבחור?   גולף הרי אף פעם לא היה ספורט, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.