יום רביעי , אוקטובר 27 2021
הקנוניה נגד אמריקה עונה 1 פרק 2 , yes

בואו נדבר על זה: הקנוניה נגד אמריקה פרקים 2-3

לדייויד סיימון יש סגנון ידוע.

אין צורך לצעוק בראש חוצות את מה שאתה יכול להציג בסצינה פשוטה, ב”שוט” אחד חזק שישאיר אותך ללא מילים.

במקרה הזה, סצינת הסיום קורעת הלב של הפרק השלישי.

המצלמה נמצאת בחדר בית חולים מאולתר אי שם בזירה האירופית.

אנחנו רואים את אלווין, ה”פרחח” של משפחת לוין, שיצא להילחם בנאצים במחאה על האירועים במולדתו.

במבט חטוף ראשון הוא ישן בשלווה.

אולי הגיע כדי לבקר את חברו שנפצע?

אבל אז המצלמה זזה אחורה והצידה, ואנו רואים את התחבושת.

הוא איבד רגל.

החיילת הבריטית, שעימה בילה כמה לילות לפני כן, יושבת על המיטה, כתפיה שמוטות. אין לנו מושג אם הספיקה לדבר איתו, לפני שנרדם. אם הוא ישן, אולי הוא בכלל מחוסר הכרה.

חפוית ראש היא יוצאת, והמצלמה מתרחקת יותר.

כך, בלי מילים, מציגה לנו “הקנוניה” את המחיר שמשלם אלווין על החלטתו לצאת ללחום בשורות הקנדים.

כי ארצות הברית של אמריקה ב”הקנוניה” אינה ארה”ב שאנחנו מכירים. היא בחרה את צ’רלס לינדברג לנשיא, והוא יצא להיפגש עם היטלר ולחץ את ידו בחמימות.

אחרי פרק הבכורה, שהניח את היסודות לדרמה המצוינת הזאת, הגיעו צמד הפרקים הבאים שבהם הסיכון גבר.

למשפחת לוין, לארצות הברית כולה.

במהלך הפרק השני למדנו , שהרב בנגלסדורף הופך ליהודי שמכשיר את לינדברג בעיני הציבור האמריקאי.

אלוין היה הראשון שהבין- בנגלסדורף לא הגיע כדי להשפיע על יהודים. הוא מסייע לגויים למרק את מצפונם, ולהגיד לעצמם: אני מצביע לינדי, ואני לא אנטישמי!

הרומן בין אוולין לרב מתחמם, והיא מושפעת מההצגה שהוא מעמיד בפניה ובפני עצמו על היותו אדם חשוב.

הוא גם באמת מאמין, שלינדברג אינו אנטישמי.

בצד השני הרמן שלא מפסיק לרטון , לכעוס, ואנחנו מבינים שיש לו גם סיבה טובה לכך.

הוא רואה את מה שאחרים לא רואים.

אבל בעוד רעייתו בסי עושה מעשה- ומכניסה את המשפחה לרשימת ההמתנה להגירה לקנדה, הרמן לא מוכן לשמוע על כך. זאת המדינה שלי , הוא רוטן באוזני חברו, בעוד הוא מנסה למחוק מהמצבה בבית הקברות גרפיטי של צלב קרס.

אבל הטיול בוושינגטון שאליו לקח את משפחתו בקיץ, במקום לטורונטו כפי שהפצירה בו בסי, מכניס אותו לעניינים: זו אינה אמריקה שלו.

במלון מגרשים אותם כי הם יהודים, באנדרטת לינקולן הוא חוטף גידופים, וגם אם נתקל בגוי חביב כמו מדריך הטיולים שמסייע לו, וקיבל תשואות כששר בדיינר, הוא מבין, שמשהו בסיסי השתנה.

השאלה היא האם לא מאוחר מדי לעשות משהו.

האם אנחנו באמת צריכים לחשוש לגורלו של סנדי, שקיבל אישור לנסוע הרחק ממשפחתו, לחווה מרוחקת בקנטאקי? או שבאמת מדובר בתכנית תמימה, ואף אחד לא עבד על הרב בנגלסדורף?

כיצד מעבירים לילדיך את אימת המלחמה ומנסים לנתק אותם מההערצה שספגו ללינדברג הטייס המהולל מאז שהיו תינוקות רכים?

מתי ייפקחו עיניהם של בנגלסדורף ואוולין?

יש לנו רק עוד שלושה פרקים, חברים!

אין לפופ טארטס מושג, אם היוצר סיימון הכין תשתית לעונות נוספות, או שהוא יסיים את הסיפור בשישה פרקים.

בינתיים נעשתה קפיצה משמעותית בזמנים בין פרק לפרק.

בואו ניהנה ממה שיש לנו כעת. על העתיד נחשוב אחר כך.

הנה פודקאסט על הפרק השלישי, בהנחיית היוצר דייויד סיימון ופיטר סגל

יש לבדוק גם

אודיו: למדתי לחיות פשוט

למדתי לחיות פשוט ובתבונה לראות את כחל שמיים ולהתפלל לאל בערב לשוטט, לגמוע דרך הגונה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.