שבת , יוני 6 2020
Home / טכנולוגי / יח”צ: בצלאל בטיימס סקוור
ZAZ10TS

יח”צ: בצלאל בטיימס סקוור

תערוכת וידאו – און ליין ומסכי ענק בטיימס סקוור, ניו יורק

 

שיתוף פעולה ייחודי ביןZAZ10TS  והמחלקה לאמנויות המסך, בצלאל, האקדמיה לאמנות ולעיצוב, ירושלים

 

זו הייתה אמורה להיות תערוכת חוצות בלב טיימס סקוור בניו-יורק – אזור בו עוברים מאות אלפי אנשים מדי יום ולילה, בסביבה שמבטאת את שיאה של תרבות הצריכה.

שיתוף פעולה ייחודי בין צילי צ'רני בעלת מיזם האמנות ZAZ10TS, ובין המחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בראשותה של תמי ברנשטיין. בתכנית, 20 עבודות וידאו שיצרו סטודנטים ובוגרי המחלקה.  יצירות של וידאו ארט וקולנוע ניסיוני, מסקרן, מרתק ומאתגר שנבחרו להיות מוקרנות 24/7 על מסך חוצות ענק וכפול בטיימס סקוור בניו-יורק, בגלריה הדיגיטלית ZAZ Corner המציגה עבודות אמנות מרחבי העולם על מסך לד גדול בפינת רחוב 41 והשדרה השביעית במנהטן.

העבודות נבחרו מתוך מחשבה על המרחב הציבורי בו הן מוצגות: טיימס סקוור, מרחב עירוני הנמצא בהצפה מתמדת של דימויים ופעילות מסחרית. אזור המרושת בשלטי פרסום  דיגיטליים המכסים את חזיתות הבניינים. על רקע מרחב שמזקק את הקיום האנושי דרך פריזמה של מסחר ומדיה לכדי דימויים מהודקים של שלמות, פיתוי ותשוקה, עולה העיסוק של הסטודנטים הבוחנים מעמדה אישית את מהותו של אותו קיום, באותם אמצעים דיגיטליים, אך מתוך עמדה שלא נועדה למכור דבר.

אירוע הפתיחה החגיגי אמור היה להתקיים לפני כשבוע.  הסטודנטים ציפו בהתרגשות לחשיפה העצומה, אך באותו זמן בדיוק גם ניו-יורק החלה להפנים את סדר הגודל של התפשטות נגיף הקורונה. הרחובות של מנהטן התרוקנו מאנשים, המוזיאונים, הגלריות, בתי הקולנוע, התיאטרונים, הברים והמסעדות נסגרו, המוניות הצהובות הסתובבו בכבישים של מנהטן ללא נוסעים, הקרונות ברכבת התחתית ננטשו, והדימוי שמשקף יותר מכל את החיים האורבאניים המערביים – כיכר טיימס סקוור –שוממה מאדם. 

התגובה הראשונית הייתה להעביר את תערוכת החוצות לעולם הווירטואלי ולעלות אותה רק לצפייה ברשת. אך האצרות צילי צ'רני ושרון בלבן, ראש המסלול לווידאו במחלקה לאמנויות המסך, החליטו להמשיך ולהקרין את הסרטים על המסכים בטיימס סקוור , להציג אמנות במרחב ׳האמיתי׳, גם בזמנים כאלו, כשהכיכר ריקה מאדם ולהמשיך לקוות לימים אחרים טובים יותר, בהם שוב הרחובות יתמלאו בעוברים ושבים. עד אז,  הן מזמינות את כולכם לצפות דיגיטלית וכבר מתכננות להציג את העבודות שנרקמות עכשיו, בתקופת הקורונה.

 

התערוכה און ליין בגלרייתZAZ Corner  :   zaz10ts.com/zaz-corner

 

 

 

האמנים והעבודות 

 

עדן חבאס בצלאל – כוכב אחר    

סרט ניסיוני קצר – דיוקן של מקום, בין עולם הדינוזאורים הנכחד, למציאות שהתפתחה לאחר מכן על פני האדמה. בדרכו המופשטת, הסרט מתבונן דרך נקודת מבט מיוחדת במינה על הסביבה, מסתכל קדימה ואחורה בזמן ותוהה על מראה העולם, לפני ואחרי בריאת העולם.

הסרט צולם בפארק עצי ג׳ושוע, קליפורניה, ארה״ב

 

גל צדוק – מניפסטו

פרפורמנס הבוחן את שפת גופם של מנהיגים ואת האופן שבו הם נדמים בעיני היוצר לליצנים שכל מטרתם היא לבדר ולשעשע קהל.

 

אביב נחשון – sill_life.exe

עבודה שואפת לחקור את מסורת ה"טבע דומם" באמנות, בעולמות הוירטואלים. מסורת זו שהתפתחה במאה  ה-17, עסקה בארעיות של החיים ובזמניות שלהם. דרך בחינה של אלמנטים מהטבע המשקפים תהליכים של בליה וכליה בחנו האמנים חיים ומוות. האם המרחב הדיגיטלי בקיום הווירטואלי שלו מציע זמניות אחרת?

 

אלה מוסרי =1+1

דמות  שוכבת על מזרון לבן בלב מרחב טבעי, מצלמת רחפן עולה ומתרחקת ממנה מותירה אותה כרישום מיניאטורי. העבודה העוסקת בזוגיות מתפרקת בה הגורל הכתיב את העתיד מראש, דרך שני צילומים מקריים בהפרש של 16 שנה בין אחד לשני.

 

נטע מוזס – A walking loop

דמות הולכת על התפר, בין ביטוי המציאות לייצוגה על המסכים. הדמות עוברת מסע בחיפוש אחר האופן בו שני המרחבים נפגשים ומתפצלים. אמנם אין אנו יודעים לאן אנו צועדים, אך ניתן למצוא הגיון בדרך לשם.

 

מיכל קרניאלי – הדרך חזרה

נערה צעירה מתעוררת באמצע מדבר שומם ומתחילה לרדוף אחר קופסא מסתורית המרחפת באוויר, עד לרגע בו היא בטעות נקלעת אל תוך הקופסא, ומשם ישנה רק דרך אחת שתעזור לה להיחלץ.

 

יונתן סוויד – חומות

כירושלמי תמיד נשאתי עיני אל חומות העיר העתיקה בהתפעלות, חלקה העליון של החומה בנוי עם רווחים לצורך תקיפה ואזור מוגבה כמסתור מן האויב, קו מתאר משונן זה הפך לחלק מנוף ילדותי.

 

שרה להמן – Eating Your Feelings

סרט בשלושה חלקים, העוסק בנושאים של שליטה וסמכות. הדמות בעבודה, אנה, עוברת מסע תודעתי : החופשי, הנשלט ולבסוף השולט. שלושת הממדים, נבחנים בצורה הומוריסטית,  מתוך בחינה רעיונית של חופש העצמי, תוך תהליך של מסע וטקס נשי ורגשי

 

Non-violent communication מאיה אלה –

התבוננות באופן הטרגי שבו רוב בני האדם מדברים ומקשיבים זה לזו – אופן שלעיתים קרובות מקטין את הסיכוי להיווצרות הבנה וחיבור ביניהם, ומגדיל את הסיכוי לאלימות.  העבודה משקפת את העידן בו אנו חיים ומבקשת לחבר בין האדם לבין מצבו הטבעי – נתינה, או במילים אחרות אהבה. דרך תקשורת בריאה ניתן לקרב ולהקטין את תחושת הניכור והנפרדות של האדם מהעולם ומיתר האנושות

 

רן בן סימון – מערכת יחסים

קיום מערכת יחסים אמיתית הוא כבר לא תנאי מוקדם עבור מערכת יחסים וירטואלית, בעולם שבו מסכי מחליפים את הגוף האנושי. העבודה עוסקת בהשפעות העולם הדיגיטלי על האינדיבידואל, חוויות וזיכרונות אישיים המבוססים על היכרויות באינטרנט ויחסים וירטואלים. מסע בעולם שחוקר את הקשר האנושי ואת התפר בין הממשי לוירטואלי, את ההתחברות והמשיכה לעולם דיגיטלי, שהכל בו נעשה דרך מסכים. הכמיהה למגע אנושי בעולם שאינו מוחשי, את הזהות הפרטית החברתית שלנו בעידן הנוכחי.

 

דן להיאני- מתנתו של היתום

העבודה מעמתת את מבנה השפה הצרפתית עם מבנה עירוני בירושלים: מגדל העיר. מסע טראומטי של ילד במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה, מחבר את שתי הישויות, הארכיטקטונית והלינגוויסטית, המתעלות לדרגת קדושה באמצעות כוחן של תנועות גוף, מילים ועדויות.

 

אלי אור – טבע דומם

העבודה מציגה את מה שהעין האנושית לא יכולה לראות –הממד החי שנמצא באובייקטים הסטטיים. אנו לפעמים לוקחים את מה שנמצא מולנו כמובן מאליו. לכן, המטרה של היצירה היא להזכיר לנו שכל העולם מסביבנו הוא חי, כולל הצמחים שהם יצורים חיים ללא פנים או המוזיקה שמורכבת מתדרים בלתי נראים. הצורות המעגליות המרצדות מייצגות את מעגל החיים, המתחיל בקטן, מגיע לשיאו, דועך ושוב חוזר למצבו ההתחלתי כדבר שאינו קיים, כפי שהיה לפני שנוצר.

 

רון מור – שטיח

השטיח, אובייקט שבמרחב התרבותי קשור באגדות, לרב אוריינטליסטיות, נפרס ומתגלגל בלופ אינסופי בעזרת צילום ועריכה. השטיח אמנם לא מעופף, אלא חושף בלטות פשוטות המאפיינות את המרחב הישראלי, ובתנועה החזרתית מייצר תנועה דינמית במרחב הביתי הבנאלי.

 

מאיה יבין – קו

טיפוס מפרך במעלה מצוק מתאפשר אך ורק באמצעות הטיית המצלמה. היצירה חוקרת את מרחב הוידאו כזירת עבודה אקטיבית עבור היוצרת. הנוכחות הבולטת של הקו מדגישה את המודעות של היוצרת למדיום ולתיווך של אותו המדיום אל הצופים. העבודה נוצרה מתוך הפשטה של מנגנון הטיפוס והגלגול. היוצרת היא המפעילה של המצלמה ושל הפעולה הפיזית עצמה, תוך בידוד הגוף במרחב מוגדר אך בלתי מזוהה.

 

אורנה רוטנברג – אוטובוס

יצירת חלל ביתי, כיסא שולחן, תמונה, אהיל, בליבו של אוטובוס עירוני בירושלים, בין תחנה לתחנה, קריאה, נשנוש, מנוחה, מספיק בזמן עד ההתקפלות והגעה לתחנה האחרונה. בחינת המתח בין חלל פרטי לציבורי.

 

עמרי מורין – Waterkey

צינור מחובר לברז מים מתפתל בין חללי הבית, בין פינות רהיטים וחפצים. בסופו מתחבר לחצוצרה ומייצר מוסיקה חדשה

 

קרן אלה – still keeper

המרה של מסורת ״טבע דומם״ בציור, למרחב הווידאו, עם תוספת של דמות שדואגת לתחזוקה של העצמים המסודרים בקומפוזיציה אופייניים למסורת זו.

העבודה מבקשת לייצג יום בחיי ישות אשר נידונה לשמר יצירת טבע דומם כל חיה על ידי הברקת התפוח הרקוב, צחצוח שיניי הגולגולת וכ"ו. ישות זו – the still keeper – מייצגת את רצונו הנואש של האדם לשמר מצב תודעתי מוכר, ובכך לפסוח על כל התפתחות עתידית אפשרית.

 

שגיא חכמון – Vague memory

אמצעים מן העבר ללכידת מילים ודימויים , מכונת כתיבה ומצלמת פולארויד – טקסט, תמונה, דימוי, זיכרון תנועה וילדות שחמקה. היצירה נפתחת בצילום שחור לבן של מצלמת פולארויד המשמשת חיבור לתמונות מארכיון האמן.  המסך מפוצל לשני חצאים על ידי קו אדום שחוצה אותו ומחלק אותו בין מצלמת הפולארויד למכונת הכתיבה הישנה.  הם מובילים את הנרטיב על ידי כתיבתם וצילומיו באופן אינסטינקטיבי תוך כדי הסרט.  בשני חצאי המסך המפוצל מופיעים ונעלמים תמונות שבורות ומחולקות מארכיון המשפחה של האמן, הנערכות על ידי צליל ותנועת המצלמה ומכונת ההקלדה.

 

עדן מולדבסקי – L'hotel

דימויים של שלמות משפחתית מגזרות נייר משנות החמישים, תאטרון בובות שנע באופן מגושם, עדין מציבים בפנינו התבנית הרצויה לחיים שלמים ומאושרים.

 

יארה שטיימברג – air

הפעולה האבסורדית של כיבוי אינסופי של נרות שעווה מתקיימת במרחב טעון היסטורית – המפגש בין הפעולה למרחב מייצר קיום תרבותי על-זמני. האבן גיר הירושלמית החרוצה הופכת לתפאורה לטקס פולחני מקומי הנראה שאין לו סוף. הדמות הנשית מעלה שאלות על תפקיד האישה בטקסים תרבותיים-יהודיים, ובאופן ספציפי להדלקת הנרות בכניסת השבת.

 

 

יוזמות הפרויקט 

 

 ZAZ10TS – מיזם האמנות בבניין טיימס סקוור 10 , נוסד ע"י צילי צ'רני, ישראלית שמתגוררת בניו-יורק, במטרה לשלב אמנות בלובי של בניין עסקי אופנה והייטק. הגלריה פתוחה לקהל הרחב בכל שעות היממה מציעה מפגש תרבותי למבקרים, עוברי אורח ולעובדים בסביבה. ZAZ10TS מציגה תערוכות ופרויקטים של יוצרים מתחומים שונים – מעבודות של אמנים ותיקים בעלי שם ועד ליוצרים צעירים בתחילת דרכם, אמנים עם צרכים מיוחדים ומיזמים משותפים עם ארגונים מכל העולם במטרה לתמוך בעולם האמנות. 

 

שרון בלבן– ראש מסלול הוידאו, בוגרת בצלאל, הציגה בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, זוכת פרסים בהם: מלגת קרן אמריקה ישראל, פרס קרן גשר, פרס אמן צעיר ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות. 

המחלקה לאמנויות המסך באקדמיה בצלאל מעודדת יצירה קולנועית עכשווית ופורצת גבולות, באנימציה וניו-מדיה, כאפשרות לביטוי אישי ואמנותי. המחלקה שואפת ללמד את יסודות השפה הקולנועית ובמקביל לחקור ולפתח עקרונות למבנה צורני חדש שונה וייחודי.  הסטודנטים והבוגרים במחלקה, גורפים מדי שנה עשרות פרסים בפסטיבלים בארץ ובעולם.

 

 

 

  

Bezalel_Maya Ella, ZAZ10TS

Check Also

מוזיאון תל אביב נפתח מחדש

    מוזיאון תל אביב לאמנות ייפתח מחדש לקהל ביום שלישי, 2 ביוני 2020    …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.