יום שלישי , יולי 23 2019
Home / כללי / בואו נדבר על זה: "לברון ג'יימס – מלך המשחק" מאת ריק לדי
לברון ג'יימס - מלך המשחק, הוצאת כתר, צילום כריכה: פן דלד

בואו נדבר על זה: "לברון ג'יימס – מלך המשחק" מאת ריק לדי

   איך משכנעים ילדים לקרוא ספרים?

 

הנה ניסיון מעניין, בדמות סדרה של הוצאת "כתר" על גיבורי הספורט הגדולים של ימינו.

 

עד עתה התמקדה הסדרה בכוכבי כדורגל: מסי, רונאלדו וניימאר.

 

כעת הגיע הספר הראשון שאינו עוסק בכוכב כדורגל:

 

"לברון ג'יימס – מלך המשחק".

 

פופ טארטס הופתע כשהספר נחת על סף ביתו, אבל התיישב לקרוא כדי לגלות דברים שלא ידע על "קינג ג'יימס".

 

ובכן.

 

מדובר בספר הפונה לילדים ובני נוער, ובשל כך הכתיבה הפשטנית, וחשוב מכך- הניקוד המוקפד בגירסה העברית.

 

סביר מאוד להניח, שהספר נכתב בשיתוף פעולה עם לברון ואנשיו, שהרי השחקן הפך כבר מזמן למכונת שיווק משוכללת, ושולח זרועות לכל תחומי הבידור הקיימים.

 

למרות זאת, מדובר בספר סוחף, שייתכן כי יעמוד גם במבחן הקוראים הצעירים חובבי המסכים.

 

כמובן, אם הילד אינו אוהב כדורסל ואינו מתעניין בספורט, אין על מה לדבר.

 

אבל עבור הילדים הרבים שעוקבים אחרי ספורט, ואחרי NBA בפרט, הרי שמדובר בספר שיכול להוסיף מידע רב.

 

במיוחד נוגע הדבר לילדות הקשה של לברון באקרון, אוהיו.

 

כמו רבים מכוכבי האן בי איי, האפרו-אמריקאיים בעיקר, לברון גדל ללא אבא, בבית שבעצם התפרק בגיל צעיר מאוד.

 

אימו ילדה אותו כשהייתה בת 16 בלבד, האב מעולם לא נכח בחייו.

 

למזלה של האם, אימה, כלומר סבתה של לברון, התעקשה לשמור אותה ואת הנכד קרוב אליה.

 

אבל לצערה הגדול של האם גלוריה, אימה מתה במפתיע כשלברון היה בן שלוש בסך הכל.

 

מכאן והלאה עשתה גלוריה הכל כדי להעניק ללברון בית חם ולהרחיק אותו מצרות.

 

הייתה רק בעיה אחת- היא לא הייתה מסוגלת לספק ללברון בית במובן הפיזי של המילה.

 

וכך גדל הילד כשהוא רגיל לעקור במהירות ממקום למקום.

 

בדרך כלל זה היה בספה אצל חברים של גלוריה או קרובי משפחה או מכרים, שהסכימו לפתוח את ביתם עבור האם ובנה לתקופה של ימים ספורים, מקסימום שבוע שבועיים.

 

ללברון לא הייתה כתובת קבועה, לכן גם החל לזלזל בלימודים ולא ללכת לבית הספר.

 

הכל השתנה, מבחינתו, כשהתגלה על ידי מאמן , שאימן ילדים בגיל בית הספר, שעבר בשכונה  שבה שיחק לברון עם חבריו.

 

המאמן זיהה את גודלו הפיזי של לברון ביחס לגילו, וגם את מהירותו המפתיעה.

 

הוא החליט לקחת את לברון תחת חסותו, כולל שיחה מקדימה עם האמא כמובן, וסידר ללברון ואימו קורת גג, בין אם אצלו בבית ובין אם אצל משפחה אחרת שהכיר.

 

מכאן והלאה העלילה מתקדמת כשלברון עושה את צעדיו הראשונים ב…פוטבול!

 

כן, כן.

 

רק לאחר מכן הוא מתחיל גם לשחק כדורסל, ותקופה מסוימת בחטיבה ובתיכון הוא משחק בשני המקצועות, ומצטיין בשניהם.

 

העלילה מספרת על החברים שלברון רוכש, על האהבה שלו למשחק, על השיפור בהישגיו הלימודיים, וכמובן גם על הניצחונות הרבים.

 

היא מסתיימת כשהוא מסיים את התיכון.

 

כאמור, הספר אינו מאוד אובייקטיבי, ומתייחס בסלחנות למעבר הראשון מקליבלנד למיאמי, וגם מציג תמונה רומנטית של לברון הנער וכוכב ה-NBA המתחיל.

 

אבל הוא כתוב בצורה כל כך סוחפת ומהנה, עד שאפשר לסלוח על כך.

 

יופי של ספר! יאללה ילדים, לקרוא!

בדוק גם

בואו נדבר על זה: "הקבר בהרים" מאת מיכאל יורת והאנס רוזנפלדט

   קוראים לזה "הניצוץ".   סופרי מתח מעטים ברחבי העולם מחזיקים בניצוץ.   לא, הכוונה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.