בסופו של דבר, זה עניין של אמון.
האם אנחנו מאמינים למילה שיוצאת ללידיה מהפה?
היא מתארת אירוע שקרה, כשהייתה בת חמש.
היא מאמינה בהתחלה, שהיא אשמה במידה מסוימת במות אביה.
אחר כך היא מתפכחת וטוענת, שהיא מבינה שאימה "איבדה את זה לגמרי" והרגה את אביה, כי היה חלש.
אבל לידיה שיקרה בלי הפסקה מהרגע שהגיעה להילטופ.
שזה בסדר בהתחלה, כי היא נלקחה בשבי, אבל אחרי שאמורה הייתה להבין שיש שם אנשים טובים, בראשם הנרי כמובן, היית מצפה שהיא תהיה נחמדה יותר מהר יותר.
אז נכון, לידיה היא תוצר של אישה מטורפת, שגידלה אותה והרעילה אותה מאז שהייתה בת חמש.
קשה לדעת מה נכון ומה לא, אבל האם אפשר בכלל להאמין לה, כשהיא אומרת שהמלחשים עזבו את האזור ולא יבואו לקחת אותה?
הנה, היא נתפסה בשקר ראשון.
או, להבדיל, היא תופתע לגלות שלאימה יש עדיין רגשות אימהיים כלפיה.
מי יודע.
מה שברור- המלחשים ובראשם אלפא ביתרון עצום על הילטופ.
ברצותם הם לוקחים בשבי את לוק ואולדן, כפי שעשו בשבוע שעבר.
ברצותם הם צופים מהצד, ונותנים לטרה, יומיקו וחברותיהן להמשיך ולנוע לדרכן.
בינתיים הסיפור של לידיה נוגע בעצב חשוף של דריל, שהוא מיעט להתייחס אליו מאז חיסולו של מרל, וזה כמובן האב המתעלל של שניהם.
והנרי כמובן נופל שבי אחרי הבחורה הצעירה והנאה, שמפחדת מדריל, ומאמין שהוא יכול להציל אותה.
התינוק שבכה אי שם בהילטופ כנראה הציל את הנרי מריצוץ ראשו.
ודריל הופך מיד מ"אס-הול" ל"אני שמח שאתה ואמא שלי חברים".
בתווך הנרי מספר ללידיה על הממלכה, טארה מאוכזבת מיומיקו שיצאה מהמתחם לחפש את לוק בניגוד לעמדתה, אבל לא מתכוונת להעניש אותה.
וכאמור המלחשים מציגים עצמם לראשונה בפני הילטופ, ולידיה טוענת שהיא רק רוצה בחזרה את ביתה.
האם זה אומר שללוק ואולדן יש סיכוי לצאת מזה בחיים? כפי שתראו בקדימון מיד, הם עדיין נושמים עצמונית.
איפה הממלכה לעזאזל, ומה עם ניגן ומישון?
והאם אנחנו מפחדים מאלפא? כרגע היא בהחלט מעוצבת כדמות מפחידה מאוד מאוד מאוד.
בואו נציץ לפרק הבא