יום שישי , ספטמבר 25 2020
להרוג את הכלב השני, מארק חלאסקו

להרוג את הכלב השני

 

מארֶק חְלאסְקוֹ היה כוכב ספרותי עולה בפולין של שנות החמישים ומוסיף לזכות בהכרה ובאהבת הקוראים שם גם היום. חלאסקו, המכונה "ג'יימס דין הפולני", נחשב הילד הרע של הספרות הפולנית. לאחר שסר חינו בעיני המשטר הקומוניסטי, הוא הוגלה מארצו והגיע לישראל ב־1958 ככוכב בינלאומי. את הנובלה והסיפור שרואים אור כעת בהוצאת "אסיה", כתב לאחר שעזב את הארץ, אך ישראל המשיכה לשמש לו השראה. רחובות תל אביב של אותה תקופה מצטיירים לנגד עיני הקורא בישירות וחדות שלא נכתבה כדוגמתה, ומציגים לצד היופי וההומור גם את החצרות האחוריות של רחוב אלנבי, שבהן עוני, לכלוך וטיפוסים שכל רצונם לשרוד. "הסיפורים תוקפים אותך מבין דפי הספר כמו פיטבול" כך נכתב על סיפוריו של חלאסקו בוושינגטון פוסט.

להרוג את הכלב השני מאת מארֶק חְלאסְקוֹ
מפולנית: עילי הלפרן | הוצאת אסיה ואנמוס הפקות

 

העלילות של הסיפור "ביום מותו" ושל הנובלה "להרוג את הכלב השני" מתרחשות בישראל של סוף שנות החמישים. הגיבור, שדמותו מבוססת בעקיפין על מארֶק חְלאסְקוֹ, המחבר, הוא פולני נוצרי שהוגלה מארצו ומצא מקלט בישראל. כדי לשרוד הוא מתפרנס מעבודות בלתי שגרתיות, כמו מכירתה של אווה, אהובתו הזונה ("ביום מותו"), או כג'יגולו המפתה אמריקאיות עשירות ומשכנע אותן לתת לו את כספן, על פי תסריט שכתב רוברט, חברו במאי התיאטרון ("להרוג את הכלב השני"). המצבים הקומי־טרגיים שחלאסקו מתאר באירוניה מציגים את ישראל הצעירה והפוריטנית מנקודת מבטו של אאוטסיידר, קתולי מאמין, המחפש בה את הנשגב בהשראת התנ"ך, מוקסם מדמות הצבר הישראלי, אך חווה רוב הזמן את העוני, הלכלוך והחמסינים של תל אביב ויפו. שאלות של נאמנות ובגידה, משמעותה של אהבה, שייכות ותלישות עולות תדיר בסיפורים, כשברקע רודפות את המספר זוועות השואה, שלהן היה עד בילדותו בפולין. שום סופר אחר, מקומי או זר, לא תיאר כך את ישראל של שנות החמישים. החצרות האחוריות של רחוב אלנבי, הזונות, הסרסורים, ומגוון טיפוסים שכל רצונם רק לשרוד עוד יום מאכלסים את הספר ומעניקים לקוראים טעימה מישראל בלתי מוכרת, אלימה, אך גם משעשעת ומלאת הומור.

 

מארֶק חְלאסְקוֹ (1934-1969) היה כוכב ספרותי עולה בפולין של שנות החמישים ומוסיף לזכות בהכרה ובאהבת הקוראים שם גם היום. חלאסקו, שכונה "ג'יימס דין הפולני", נחשב הילד הרע של הספרות הפולנית. לאחר שסר חינו בעיני המשטר הקומוניסטי, הוא הוגלה מארצו והגיע לישראל ב־1958 ככוכב בינלאומי. בשנתיים ששהה בה, עקבו מדורי הרכילות באופן תדיר אחרי פעילותו. כאן גם נמצא לו קהל מעריצים מקרב אנשי העלייה הפולנית, שעם רבים מהם קיים קשרי ידידות עד למותו הטרגי בטרם עת. לאחר שעזב את הארץ והיגר לגרמניה, לשווייץ ולארצות הברית, נהפכה ישראל למקור השראתו הספרותית – מקום ההתרחשות של רוב היצירות שחיבר בתקופה זו.

 

הבמאי והתסריטאי אורי בר־און גילה את חלאסקו לגמרי במקרה בשנת 2010 והתאהב מיד. הוא מעולם לא שמע עליו קודם, אבל נדהם מהסיפורים האמיתיים, החזקים והנוגעים ללב שכתב ורצה להבין מיהו. הוא החל לחפש מידע על הסופר האלמוני וגילה שבזמן שהותו בישראל היה נערץ ואהוב על הקהל, שעיתוני המדינה דיווחו על מעלליו והישגיו הספרותיים בעמודיהם הראשיים, ואף פגש את חבריו המבוגרים של חלאסקו, שעדיין שותים וודקה לכבודו.

כמו בכל נושא אחר שמושך אותו, החליט ליצור סרט שיעסוק בחלאסקו, ולאחר מסע עם מפיק הקולנוע שלום גודמן בין ארצות שונות ומגוונות במטרה להשיג את זכויות היוצרים לסיפורים, הביאו אותם לידיעת הוצאת "אסיה" ויחד הוציאו את הסיפורים לאור.

 

"דוברם של הזועמים והמרירים… סוער, רגשני ומיוסר." הניו־יורק טיימס | "קריאת חובה… נוקב ומרתק." Kirkus Review | "האליל של הדור הצעיר הפולני בשנת 1956." צ'סלב מילוש, זוכה פרס נובל לספרות 1980

 

232 עמ' | 89 ₪

 

Check Also

החיים הנסתרים של העצים

ספר חדש בהוצאת אסיה פטר וולבן החיים הנסתרים של העצים על תחושות ותקשורת גילויים מעולמם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.