אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
לרגע, "בית הקלפים" חזרה לימיה הגדולים.
זה היה פרק מבוים ומצולם לעילא ולעילא.
הפיכת קבלת הפנים לזכרה של קת'י דוראנט לזירה לשלל הסתודדויות בענייני פוליטיקה, ממשל וסוריה הוצגה לצופים ביד אמן.
המצלמה נעה בין שלל שיחות ומפגשים, בסלון המרווח, וגם כמובן בחדרים בקומה העליונה.
אלא שאז שוב העלילה , או יותר נכון הניסיון ליצור עלילה מורכבת מאוד מאוד מאוד, הכריע את הרגעים היפים.
בשלב זה לפופ טארטס כמעט אין מושג מי מה, נגד מי, כמה ולמה.
למשל השרה הנסערת, שגילתה לכאורה לקלייר אנדרווד, שסגן הנשיא מקיים פגישות עם שרים מאחורי הגב של הנשיאה. מי זאת? פגשנו אותה בעבר?
את לינדה כמובן זיהינו. זו אותה אישה קשוחה מהפיילוט , שהודיעה לפרנק שהוא לא ימונה למזכיר המדינה בממשלו של הנשיא הנכנס דאז ווקר. עכשיו היא סוף סוף מבינה, שלו מונה פרנסיס למזכיר המדינה, הכל כנראה היה אחרת.
בדיעבד, אחרי שהיה לה זמן רב להיות "מחוץ לקווים", מחוץ למעגלי הכוח, היא מחברת סוף סוף את החלקים.
הופעתה כנראה אינה עניין של מה בכך, כי היא לא רק דוחקת בסטמפר להעיד נגד הנשיאה, היא גם די מאיימת בדברים מרומזים על קלייר עצמה.
וקלייר?
"מעייף להעמיד פנים שאת חסרת אונים"- היא מגלה לצופים בעוד פנייה ישירה מיותרת למצלמה.
אבל היא מנסה לרקוח סיפור, שיסיר מעליה את איום הגופה של טום ייטס.
לכן גם קידמה לדוברת את המתמחה ששכבה עם ייטס בבית הלבן בעונה שעברה.
דרך הרומן שהיה לצעירה האומללה עם ייטס, היא תסגור עסקה עם הנשיא פטרוב על השליטה ברוסיה, והוא ישתף פעולה עם טענת קונספירציה שטום ייטס חוסל בידי ממשלו.
נו, טוב.
בפרק הזה גם ראינו עימותים בין ג'יין לנשיאה, ובעיקר בין ג'יין לפטרוב.
ראינו את סת' גרייסון מסתכל לסגן הנשיאה בלבן של העיניים ולא ממצמץ.
וראינו את סטמפר הנהדר. הוא אכן החל לעבוד עם חבר הקונגרס ברט קול, והוא עדיין מתלבט- להעיד נגד הנשיאה אם לאו?
היא מציעה לו חנינה, עוד הערב, הוא דורש בתמורה גם חנינה שלאחר המוות לפרנסיס.
האם היא תקיים?
ואז מגיע הרגע שאמור להדהים את כולנו, רגע שנרמז עליו במהלך הפרק- לא הנשיאה ולא סטמפר אחראים למותה של דוראנט.
מי שיודע מה קרה ואיך הוא בעלה.
ומסתבר שהם ביימו את מותה, והיא נוסעת בסתר לצרפת.
מה?
זה אכן הפתיע את פופ טארטס, אבל כבר מופרך מדי.
בשלב הזה פופ טארטס כנראה ייאלץ להפסיק לצפות לריאליזם מהסדרה ולהתייחס אליה כסבונייה מתוחכמת מהרגיל.
אנחנו במחצית עונת הסיום.
